צפירות האמבולנסים שפינו פצועים מאתרי הפיגוע הכפול בתחנה המרכזית של תל אביב נשמעו היטב גם בתוך האולם הצפוף שבקומה הראשונה של בית סוקולוב ושימשו רקע לכנס שהתקיים שם ביום ראשון בערב. כחצי שעה לאחר ששני המתאבדים פוצצו את עצמם החלה באולם אסיפה, שלא רבות כמוה נערכו בתל אביב בשנתיים האחרונות. אירועי אוקטובר2000 , שפערו תהום עמוקה בין האוכלוסייה הערבית בישראל לבין מוסדות המדינה, גם יצרו קרע בינה לבין בעלי בריתה בשמאל היהודי והציוני המתון. אסיפות יהודיות-ערביות בתל אביב הפכו מאז לחיזיון נדיר ביותר.

רשימת הנואמים בכנס היתה דו-לאומית. ד"ר חנא סוויד, ראש המועצה המקומית עילבון ואיש חד"ש, הנמנה עם צמרת ועדת המעקב העליונה לענייני האוכלוסייה הערבית בישראל, ישב על בימת הנואמים; לצדו ישב פרופ' מיכאל בן-יאיר, קודמו של אליקים רובינשטיין בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ד"ר יוסי דהאן, איש הקשת הדמוקרטית מזרחית, וד"ר פניה עוז-זלצברגר, היסטוריונית מאוניברסיטת חיפה הממעטת להתבטא בפומבי בנושאים פוליטיים או מדיניים, ישבו לצדו של ד"ר אסעד גאנם, סוציולוג מאוניברסיטת חיפה, שקרא לערבים להחרים את הבחירות לכנסת עוד לפני פסילתם של בל"ד, טיבי ובשארה. כל הדוברים אמרו שהפסילה צופנת בחובה סכנות חמורות לדמוקרטיה הישראלית ושהצורך להדוף את הסכנות הללו מחייב חידוש מיידי של שיתוף הפעולה הפוליטי בין השמאל היהודי לאוכלוסייה הערבית.

בלי שהתכוונו לכך, הובילו פוסליהם של המועמדים הערבים לחידושו של שיתוף הפעולה הפוליטי הזה, שנקטע באוקטובר 2000. האסיפה שהתקיימה ביום ראשון לא היתה אירוע בודד. יומיים לפני כן התקיים אירוע אחר, גדול ומשמעותי יותר, באולם הישיבות של המועצה המקומית יפיע, הסמוכה לנצרת. יזם את האירוע שאוקי ח'טיב, יו"ר המועצה ויו"ר ועדת המעקב העליונה.

הצעד שנקט ח'טיב בשבוע שעבר הוא חסר תקדים בתולדות הוועדה וחריג ביותר על רקע מדיניותה בשנים האחרונות. ביום שלישי שעבר, אחרי שוועדת הבחירות החליטה לפסול את מועמדותו של הח"כ טיבי, החליט ח'טיב לזמן את נציגיהם של ארגוני השמאל והשלום הפועלים ברחוב היהודי ל"מפגש מחאה והתייעצות" עם חברי ועדת המעקב ומנהיגי הציבור הערבי בישראל. על רקע מערכת היחסים הרעועה, שהתפתחה בשנתיים האחרונות בין שני הציבורים האלה, היה בהחלטתו הימור כלשהו. ביום שישי שעבר בצהריים, כאשר נפתח המפגש, התברר שההימור שלו הצליח: קרוב ל-300 איש, כשליש מהם יהודים, מילאו את אולם הישיבות. באולם נכחו כל חברי הכנסת הערבים, ראשי רשויות מקומיות ונציגים מבין הארגונים הציבוריים הפועלים ברחוב הערבי.

בנוסף לאנשי גוש שלום, מקורבים של הח"כ בשארה ופעילים בחד"ש ובתעאיוש, שנוכחותם לא הפתיעה איש, היו בקרב המשתתפים היהודים גם עסקנים ממרצ, משלחת גדולה משלום עכשיו, פעילים מארגוני זכויות אדם וגם אנשי אקדמיה, ביניהם פרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה. בתום הכנס הוחלט לארגן במשותף את ההפגנה היהודית-הערבית שהתקיימה אתמול, בזמן הדיון על הפסילות, מול בניין בית המשפט העליון בירושלים.

חידוש שיתוף הפעולה לא היה מובן מאליו. בעקבות הקרע שנוצר ולאור התערערות מערכת היחסים בין חברי הכנסת הערבים לעמיתיהם ממרצ ומהעבודה, העריכו אחדים ממנהיגי הערבים בישראל שרבים בשמאל ינהגו כפי שנהגו בעבר - יישרו קו עם הימין וישלימו עם פסילתם של בל"ד, בשארה וטיבי. ההערכה הזאת לא לגמרי תלושה מהמציאות. ערבים לא מעטים בישראל סבורים שבאוקטובר 2000 השמאל היהודי בגד בהם והפקיר אותם בשעתם הקשה ביותר. חברי הכנסת הערבים טוענים, שעמיתיהם ממרצ ומהעבודה הפקירו אותם כל אימת שנפתחה נגדם מתקפה פוליטית או משפטית. אנשי השמאל היהודים סבורים, לעומת זאת, שחברי הכנסת הערבים חצו קווים אדומים כאשר אימצו עמדות לאומניות בלתי מתקבלות על הדעת וכי הם חותרים להתבדלות מהמדינה. חלקם גם סבורים שהמפלגות הערביות בגדו בהם כאשר החליטו לא לתמוך באהוד ברק במערכת הבחירות של 2001.

ההחלטה להותיר את כל זה מאחור ולחדש את שיתוף הפעולה התקבלה, פחות או יותר במקביל, גם ביפיע וגם בירושלים. "כאשר ועדת הבחירות פסלה את טיבי, החלטתי לנקוט יוזמה", סיפר ד"ר גאנם. "טילפנתי לשאוקי ח'טיב ואמרתי לו שעכשיו ועדת המעקב חייבת להוביל את חידוש הדיאלוג עם השמאל היהודי. אנחנו, הערבים, נמצאים במגננה, ושיתוף הפעולה עם היהודים חשוב גם כדי להראות לבית המשפט העליון, לקראת הדיון בערעור, שהפסילה אינה פוגעת רק בציבור הערבי. אנחנו הרי יודעים שבית המשפט העליון מתרשם מדברים כאלה". גאנם אומר שח'טיב השתכנע מנימוקיו והחליט ליזום את הכנס ביפיע.

בהזמנה ששיגר לארגונים היהודיים הציג ח'טיב את החלטותיה של ועדת הבחירות גם כפגיעה באוכלוסייה הערבית וגם כפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. "הפסילות הן 'פגיעה ממוקדת' בשארית הדמוקרטיה הישראלית", כתב ח'טיב. "העובדה שהימין הישראלי הצביע כגוש אחד בוועדת הבחירות נגד השתתפותם של חלק מחברי הכנסת הערבים בבחירות לכנסת ה- 16, מעידה על כוונה של הימין לפגוע בדמוקרטיה על ידי פגיעה שיטתית בזכויות היסוד של האזרחים הערבים ועל ניסיון לשלול את זכותם לייצוג הוגן".

מכתבו של ח'טיב הגיע לירושלים בשעה שראשי שלום עכשיו התכנסו כדי לדון בתגובתם לפסילות ונפל על קרקע פורייה. ראשי התנועה החליטו לבוא ליפיע ולהחתים עצומה המונית נגד הפסילות. שלום עכשיו גייסה לשם כך את כל חבריה ומנגנוניה, וארגונים נוספים הצטרפו ליוזמה - הקשת הדמוקרטית המזרחית, אומץ לסרב, האם החמישית, פרופיל חדש, יש גבול ואחרים. העצומה, שפורסמה ביום שני שעבר ב"הארץ", דומה בנוסחה למכתבו של ח'טיב, אך חריפה ממנו בהרבה.

גם האגודה לזכויות האזרח הצטרפה, בשלב הזה, אל המסע נגד הפסילות. האגודה, שאינה משתפת פעולה באופן ישיר עם גופים פוליטיים מובהקים, פירסמה הודעה נפרדת משלה ובה נאמר: "פסילת רשימות ומועמדים ערבים עלולה לגרום להתמוטטות הדמוקרטיה... פסולה במיוחד הסתמכותו של היועץ המשפטי לממשלה על חוות דעת של השב"כ ועל חומר חסוי שאסף. אסור לערב את השב"כ בהליך הבחירות, ואין להסתמך על חומר מודיעיני, אלא על חומר גלוי, שמתייחס לפעילותה הציבורית של הרשימה". פסילת טיבי ובשארה, שיוזמיה ניסו להציגה כאקט של דמוקרטיה מתגוננת, מצטיירת כבר כמעשה אנטי-דמוקרטי, המאיים לפגוע פגיעה אנושה באושיותיה המרכזיות של הדמוקרטיה הישראלית כולה.

הסכנה הנשקפת לדמוקרטיה הישראלית היא, לדברי ח"כ מוסי רז ממרצ שהשתתף בכנס ביפיע, המניע העיקרי לשיתוף הפעולה היהודי-הערבי המתחדש. "יהודים וערבים פשוט הבינו שוועדת הבחירות הרימה יד על הדמוקרטיה", הוא אומר, "כמה מהנואמים ביפיע אמרו שהיום פוסלים את טיבי ובשארה ומחר יפסלו את שריד וביילין. אבל לא בגלל החשש הזה אני מתנגד לפסילתם של טיבי ובשארה. עצם הפסילה שלהם פוגעת בדמוקרטיה, בלי קשר למה שיקרה מחר לביילין ולשריד".

רז, שבעבר תקף בחריפות את התבטאויותיו של בשארה בסוריה, מנה שתי סיבות נוספות להתנגדותו לפסילה. "הראשונה היא, שיש כאן עוד ניסיון של הימין לסכסך בין יהודים לערבים, להצית אש ביניהם. השנייה היא, שברור שכל מי שמבקש להוציא את הערבים מהכנסת ומהמשחק הפוליטי מבקש בעצם להכריע את המשחק הזה לטובת הימין". ח"כ רז, וכמוהו גם פרופ' ארנון ודוברים אחרים, קראו בכנס ביפיע למסד את שיתוף הפעולה היהודיהערבי ולהקים גוף ייצוגי משותף, "קונגרס יהודי-ערבי" כפי שקרא לו ארנון, שיתכנס דרך קבע וינהל את המאבקים המשותפים.

ד"ר גאנם תומך בהצעה. "ועדת המעקב חייבת לקחת על עצמה את המשימה להקים את הגוף הזה", הוא אומר, "כולנו נכנסנו להלם מאירועי אוקטובר וכולנו ראינו איך כל המסגרות המשותפות החלו להתמסמס. זה הזמן להקים אותן מחדש, והפעם על בסיס קבוע וממוסד, שייקח על עצמו את המאבק על הגנת הדמוקרטיה בישראל. לאויבי הדמוקרטיה יש תוכנית מסודרת וארוכת טווח איך לחסל אותה. אנחנו חייבים להציב מולה אסטרטגיה מסודרת וארוכת טווח משלנו".

מאתמול, מופנות כל העיניים לעבר בית המשפט העליון. אם הוא יבטל את הפסילות, שיתוף הפעולה המחודש יוכל לחגוג את ניצחונו הראשון. לעומת זאת, אם הפסילות יישארו על כנן, יועמד שיתוף הפעולה בפני מבחן קשה. בל"ד תקרא אז לאוכלוסייה הערבית להחרים את הבחירות, שתיענה ברובה לקריאה והשמאל היהודי שוב ירגיש כמי שנבגד על ידי בעלי בריתו. צלה של ההתפתחות הזאת כבר ריחף מעל המתכנסים ביפיע: רוב הדוברים היהודים קראו לאוכלוסייה הערבית להשתתף בבחירות בכל מקרה ואחד מאנשי בל"ד הגיב על כך בקריאה ליהודים "להפסיק להטיף לנו מוסר".