ראוי להבין: הימין הישראלי כולל ש"ס, שגזענותה בימי ישי, בניגוד לימי דרעי (שהיה אחד משרי הפנים הקרובים ביותר לציבור הערבי) גורמת גם לשוחריה לאבד את הסבלנות כלפיה, מבקש להדיר את הערבים משותפות במשחק הדמוקרטי. זהו הימין שלנו: כזה שמקדש את הדם היהודי ורק אותו, אוסף של אדומי צוואר, פרימיטיביים, המסתייעים בהמון מסתגר וגזעני. אולם לא רק נציגי הציבור אשמים, הבעיה האמיתית היא הגזענות בקרב כל שכבות הציבור הישראלי, זה שאינו מבין את מצוקתו הפשוטה ביותר של מיעוט לאומי ערבי במדינה יהודית, זה שדורש מנציגיו לקדש את זהותה היהודית של ה מדינה.

מיקי איתן וחבריו אפילו לא ראויים למאמר. הכישלון האמיתי שהזדעק מהפסילה הזו היא של השמאל הציוני. השמאל אמנם לא הדיר את הערבים באופן בוטה ונכלולי כמו מיקי איתן וחבורתו, אבל הוא תמיד הדיר את הערבים משותפות בממשלות ישראל, משותפות בתנועות השלום המרכזיות (מדוע שלום עכשיו לא יכולה להיות יהודית ערבית?). השמאל הציוני תמיד פחד מהזיהוי בינו ובין ערבי ישראל, הוא פחד מהימין והוא פחד מההמון היהודי, שאם יראה ערבים במשחק לעולם לא יצביע עבורו.

השמאל הציוני, המיוצג היום בידי מרצ והעבודה, שיחק בדיוק את המשחק שהימין רצה שהוא ישחק. יחדיו, האחד באלימות והאחר במתק שפתיים, הם דחקו החוצה את ערבי ישראל, וכעת כאשר הדחיקה היתה לברוטלית ושפלה מאי פעם, השמאל הציוני הוא אינו יכול להתהדר בחפותו בכך שנציגיו הצביעו נגד הפסילה בוועדת הבחירות. הוא היה יכול היה להילחם בגזענות הזו, בהסתגרות הזו, לו רק היה אומר לעם בפשטות: כן, גם לערבים מותר להשתתף בשלטון, בעינינו הם לגיטימיים, עבורנו הם לא מחוץ לגדר.

התשובה היחידה שהשמאל הציוני יכול לגבש בכדי להציל את ישראל מלהידרדר למדינה סטייל דרום אפריקה אינ ה לא להיתלות בבג"ץ ולהמתין שזה יעשה את העבודה עבורו. בג"ץ לא יכול לשנות באמת את המצב. התשובה האמיתית לכל זה היא להקים מפלגה רחבה, קונפדרציה יהודית-ערבית. עליו להפסיק להשתתף במחול המטורף הזה, הכאילו דמוקרטי, שמוביל את ערבי ישראל החוצה מכאן. מפלגה יהודית-ערבית כזו תעביר היטב את המסר. ומי שאינו רוצה להצביע עבורה בגלל הערבים, שיצביע לפיד או פואד את פרס. שמישהו ירים את הכפפה. אולי יוסי ביילין?