שרון הוא נציג אותנטי של הישראלי האלים, זה שמתנכל לשכנו ומגיב בכוחנות וזועק חמס כשמנסים להעמיד אותו על מקומו. כזה היה תמיד ועתה מתברר שראשות הממשלה לא ריככה אותו ולא שינתה את דפוס התנהגותו. ברגע שהוא נקלע למצוקה, ברגע שהוא רוצה להשיג מטרה, הוא אינו בוחל באמצעים כדי להשיג את מבוקשו. הוא אינו מהסס להפר את כללי המשחק, לעתים גם את החוק, וכשהוא נקרא לתת דין וחשבון על מעשיו הוא מציג חזות של מי שעושים לו עוול משווע.

שרון היה קצין, שבצד כישרונותיו הצבאיים עורר לא פעם מורת רוח וביקורת על האופן שבו פירש את הפקודות שניתנו לו. הבירורים האלה עוררו אצלו תגובות של מי שרודפים אותו, מקנאים בהצלחותיו ומבקשים להטיל עליו אחריות שבה נושאים אחרים. כך היה לאחר מעשי התגמול בקיביה ובקלקיליה, ההסתבכות במיתלה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון.

כשפרש מצה"ל, בניגוד לרצונו, נשא באוזני פקודיו נאום מחפיר שבו לא היסס לתקוף את הממונים עליו ולשזור נימה פוליטית בדבריו. כשנפרד מאוגדתו במלחמת יום הכיפורים (והוא אלוף במילואים) לא נרתע מלפרסם פקודת יום, שבה תקף את הנהגת המדינה והצבא על מחדלי המלחמה וקרא לחייליו, פחות או יותר, לתמוך בו בדרכו הפוליטית.

הקריירה הפוליטית של שרון משרטטת גיליון התנהגות של שור מועד שהוא מטרד חוזר ונשנה לסביבתו. בהיותו שר בממשלת מנחם בגין הסתכסך עם עמיתיו, תקף אותם בפראות ולא בחל להטיח האשמות גסות בראש הממשלה עצמו. כשהעז מי מהם לעמוד מולו, השתלח בו שרון באלימות מילולית חסרת גבולות ("הסגן, אפשיט אותך עירום ועריה על שולחן הממשלה", צעק על סגן ראש הממשלה, יגאל ידין). שרון הכניס לפוליטיקה הישראלית סגנון דיבור ארסי ומשולח רסן שהעכיר את השיח הציבורי והגיע עד להצעה בממשלה לקבל החלטה רשמית הדוחה את התקפותיו על בגין. הפתיל שלו היה קצר במיוחד כשהגשמת שאיפתו האישיות נראתה לו בטווח יד (למשל, מאבקו לקבל את תיק

הביטחון לאחר התפטרות עזר ויצמן מהתפקיד). בה בעת, הפיק מעצמו תמלילים של רחמים עצמיים כשהתעוררה התנגדות להתנהגותו ("שופכים את דמי", "מטיחים בי רכילות מרושעת", "מקהלת דברי בלע זדוניים תוקפת אותי").

את מאבקיו הפוליטיים ניהל שרון בעזרת נוסחה משולבת של תוקפנות, התחסדות, מניפולציות תקשורתיות ומפעם לפעם גם סטיות מקו האמת. לחובתו, פסיקות של ועדות שיפוטיות בצה"ל, ועדת חקירה ממלכתית ופסקי דין של בית המשפט שקבעו, בין השאר, כי לא נהג ביושר עם הממונים עליו. כל זה היה ידוע בפברואר 2001 אך לא הפריע לציבור הרחב לבחור בו ברוב עצום לראשות הממשלה. את פרי הבאושים של ההצבעה הזאת אוכלת היום המדינה בכל ממד של חייה.

המופע האחרון של שרון מוכיח את אימרתו של נפוליאון, שאם מגרדים חייל רוסי מתגלה תחתיו טטארי. שרון ובניו הם מושא לחקירה על מקור הכספים שבעזרתם מחקו את התרומה הלא חוקית שקיבל ב- 99'. הוא אינו מספק תשובות ענייניות לחשדות שהתעוררו ובמקום זאת תוקף את רשויות החוק ואת העיתונות. אגב כך הוא לובש חזות של קורבן ומשתמש בה כדי לעבור על חוק הבחירות ולתקוף את עמרם מצנע שאין לו שום קשר לחקירה. המסיכה של שרון נופלת, אך ספק אם הציבור מתרשם כראוי מהפרצוף שמתגלה מאחוריה.