חילופי הגברי בפיקוד האוגדה שצרה על הרצועה (מפקד האוגדה זה שנה וחצי, תא"ל ישראל זיו, מתמנה לראש אגף המבצעים במטכ"ל) הם הזדמנות לבחון את ההתפתחות הצבאית הזאת. הלקח הראשון קשור לגדר הביטחון המקיפה את הרצועה, שהשיטה שעל פיה היא פועלת, הצליחה. בשנה האחרונה חצו אותה 10 או 11 בני אדם למטרות פליליות או כדי לחפש עבודה בישראל. שניים חצו למטרות טרור, ללא מטעני נפץ. 41 נהרגו בעת שניסו לחצות אותה. מנתונים אלה עולים שני לקחים מבצעיים בולטים, שמתכנני הגדר בקו התפר צריכים לשים לב אליהם: האחד, אין די במכשול הגדר אלא חשוב גם סוג הוראות הפתיחה באש. שנית, הפעילות המבצעית צריכה להתנהל משני צדי הגדר ולא רק מהצד הישראלי.

ההשתלטות, או הכיבוש העקיף, נעשים בשתי שיטות. האחת - הקמת אזורי ביטחון מיוחדים (אב"ם, בעגה הצבאית) בתוך הרצועה. תנועת הפלשתינאים באזורים אלה מוגבלת ביותר והוראות הפתיחה באש מתירניות. לרוב נעקרה שם הצמחייה. בהתחשב בגודל הרצועה מקיפים האב"מים שטח כולל נרחב. הם משתרעים לאורך כל קווי המגע, כולל קו הגבול והקו המקיף את יישובי גוש קטיף. רוחב הרצועה הוא כשני ק"מ. כדי להגן על היישוב המבודד נצרים יצרו סביבו אזור ביטחון גדול במיוחד, בין 3 ל- 8 ק"מ.

השיטה השנייה היא הפיכת האזורים הפלשתיניים המאוכלסים לאיים מנותקים. זאת משיג צה"ל על ידי ביתור הדרכים והקמת מוצבים על דרכים ראשיות. בקרוב ייתוסף מוצב על דרך הים שלאורך החוף. ההנחה היא שכך מכבידים על פעילי הטרור. בגוש הצפוני בודדו את עזה וג'באליה ואי צפוני יותר קיים סביב בית חנון, משם משגרים לעתים רקטות אל-קסאם. בתווך הפרידו את מחנות הפליטים של מרכז הרצועה. בדרום בודד הגוש של חאן-יונס ורפיח כשהכוונה היא לפצלו לשני גושים נפרדים.

על אף הגישה המקובלת בצה"ל לתרגם כל פתרון מבצעי לפעילות התקפית, ישראל זיו שם את הדגש על תפישה הגנתית. הוא הניח שהדבר יאפשר לצה"ל לנצל את יתרונותיו מול לוחמי גרילה המבקשים להפתיע על ידי פגיעה במטרות המעוררות תהודה בעיקר בגלל ריבוי האזרחים הנפגעים. על ירי מרגמה פלשתינית משטח מאוכלס, למשל, צה"ל אינו מרשה לעצמו להשיב בירי מרגמה. התגובה היא לרוב במבצעים כירורגיים. את הצד ההתקפי מבטא צה"ל בפשיטות קבועות, בהיקף גדודי עד חטיבתי. החידוש הוא בהעברת מתן ההיתר לפעולה לדרגי השדה. פעם לא זזו בלא היתר מפורט משר הביטחון וראש הממשלה. עכשיו מקבל השר דיווח כללי מראש. הפעולה היא אמנם כירורגית אך הפגיעה קשה משום שהמסר הוא להוכיח לפלשתינאים שלאלימות יש מחיר. ב- 2002 היו כ- 150 פשיטות כאלה.
נהרגו בהן כ-80 פלשתינאים (לעומת שני הרוגים לצה"ל) ונהרסו כ-120 בתים.

האם מכל זה נובע שהסתיים המאבק ברצועת עזה? מי שסבור כי באופק נראים סימני הכרעה סופו שיתאכזב. מדובר בהישגים של בלימה מבצעית. הבעיה העזתית לא נפתרה על אף הכיבוש העקיף.