קשה לדעת מה עבר במוחם כששמעו על ההצלחה הישראלית המרקיעה שחקים. אולי מישהו מהם נזכר בנחמתו המרירה של סעיד אל-נחס אל-מתשאאל, גיבור "האופסימיסט" של אמיל חביבי: "והנה הירח קרוב אלינו יותר מעץ התאנה, שפריה מאחר להבחיל בכפרנו השכול". בעת שהתקשורת הישראלית עסקה בליבוי הקרנבל שליווה את השיגור ("עוף רמון, חתוך את השמים") היא לא הזכירה, כרגיל, את תלאותיהם של אלה שמבקשים רק לנוע קצת על פני האדמה.

חגיגת שיגורו של אל"מ אילן רמון לחלל רק המחישה בחריפות את הפער שקיים כל העת בין מקסמי השווא לבין המציאות האכזרית שמרבית הישראלים מסיטים את מבטם ממנה. יותר מאי פעם בעבר מגיעה ההתעלמות הישראלית מסבלם של הפלשתינאים לממדים שקשה להבינם. כאן נזכרים בקיומם רק כשהם באים לזרוע הרג. הפלשתינאי היחיד שעוד מדברים עליו הוא המתאבד, הילדים היחידים הם "ילדי הטרור". לא ילדי העוני, לא ילדי היתמות, לא אלו שבתיהם נהרסו לנגד עיניהם ולא אלה שאבותיהם נלקחו מושפלים באישון לילה למעצר בלא משפט, ולא חזרו לעתים חודשים ושנים.

במרבית העיתונים ותוכניות הרדיו והטלוויזיה אין עוד שום אזכור לעוצר, לסגר, לעוני ולסבל. גם מערכת הבחירות לא עוסקת בכך. במרחק של שעת נסיעה מכל זה ממשיכים ישראלים רבים בשגרת חייהם, שכמעט לא הופרה גם בשנתיים האחרונות. גם אלה שסובלים, ומספרם גדל, מתמקדים רק בתלאותיהם שלהם. בתל אביב הומים המסעדות ובתי הקפה בעת שג'נין גוועת. הטלוויזיה מלאה בתוכניות בידור.

יש לכן לשוב ולהזכיר: מעשה שבשגרה, נהרגו בשבועיים האחרונים לבדם 26 פלשתינאים. רק שבעה מהם היו חמושים (על פי נתוני הקבוצה הפלשתינית לשמירה על זכויות האדם). עשרה היו נערים וילדים. הרס הבתים היה לשיטתי, עכשיו כבר הורסים בתי משפחות של מחבלים שפשעו לפני שנה ושנתיים, מותירים עוד ועוד משפחות לא קורת גג. אין כמעט יום ללא הרג אזרחים ובהם חפים מפשע, אין כמעט לילה ללא הרס.

קרוב ל- 2,000 פלשתינאים נעצרו רק מתחילת ספטמבר, מספר העצורים המינהליים עבר את האלף. בביקור של רופאים ישראלים מטעם עמותת הרופאים לזכויות אדם, בשבוע שעבר בכופר אל-לובד, נתגלתה תמונה מזעזעת של ממדי ההזנחה הרפואית שגרמו הסגר והמצב הכלכלי. מקרים קשים לא זוכים כלל לאבחון ולטיפול בגלל הקושי לנוע בחופשיות והעדר מימון, וילדים ופעוטות מפתחים תסמינים של תת תזונה. כל אלה לא נצרבים בתודעה הציבורית בישראל כי כמעט איש אינו מדווח ואיש לא מתעניין.

לקראת ט"ו בשבט פירסם משרד החקלאות הפלשתיני נתונים על עקירת עצים והרס אדמות על ידי צה"ל באינתיפאדה הנוכחית: יותר משלושת רבעי מיליון עצים נעקרו ויותר מ-53 אלף דונם יושרו. גם אם הנתונים האלה מוגזמים, די לשוטט קצת בשטחים ולראות את ממדי ההרס. בזמן שילדינו נטעו את נטיעות החג, עקרו אחיהם הגדולים עוד ועוד עצים, רובם זיתים והדרים שהיו מקור פרנסה אחרון. האם זכרו העוקרים את נטיעות ט"ו בשבט?

אין כל סימן שמשהו מכל זה עומד להשתנות בקרוב. להיפך. בהעדר כל התייחסות ביקורתית בדעת הקהל ולנוכח תוצאותיהן הצפויות של הבחירות - נראה כי ישראל רק תכביד את ידה עוד יותר. הפלשתינאים יחריפו את הפיגועים, ישראל את פעולותיה הכוחניות ושום אסטרונאוט כחול לבן לא יוכל להסיט לאורך ימים את תשומת הלב מהתוצאות העקובות מדם.