לדברי פרנצ'סקו מרג'וטה-ברוליו, פרופסור להיסטוריה של מוסדות דת באוניברסיטת פירנצה, חבר ועדת אונסק"ו לעריכת הסכמים ונשיא קרן פרימו לוי לתרבות יהודית, שהוא גם הנציג האיטלקי במרכז, העלייה בתופעות אנטישמיות במדינות האיחוד קשורה בעיקר בתגובות לאירועי 11 בספטמבר, שעליהן מצביע מחקר של המרכז ממאי 2002. על פי מחקר זה, "המצב הבינלאומי והמאבק האלים במזרח התיכון ממשיכים להשפיע לרעה על התשתית החברתית והפוליטית בארצות האיחוד".

ההיסטוריון היהודי אלברטו קווליון (שמשתתף במחקר על אנטישמיות באיטליה מטעם המרכז, שיראה אור בקרוב) סבור שאת חלקן של התופעות האנטישמיות באיטליה אפשר לייחס למאבק הישראלי-הפלשתיני. מומחים חלוקים בדעותיהם בנוגע למשקלם היחסי של המזרח התיכון ואירועי 11 בספטמבר בהתגברות התופעות האנטישמיות. הגירה המונית למדינות האיחוד מארצות מוסלמיות וממזרח אירופה שינתה את עמדתם של עמי אירופה כלפי מהגרים ומיעוטים, בעיקר בעשור האחרון, וליבתה פחדים מפני העתיד, חשש מאבטלה ומירידה ברמת החינוך בבתי הספר ובשירותי הרווחה, מעלייה ברמת הפשע, מהשפעות שליליות של הגלובליזציה וגם מפני חוסר אמון גובר במוסדות ציבוריים בכמה ממדינות האיחוד.

על רקע זה הוקמה ב- 1994 ועדה מיוחדת של האיחוד שיזמה, בין השאר, להכריז על שנת 1997 כעל שנת המאבק נגד גזענות. בראשה עמד ז'אן קאהן, לשעבר נשיא ועד הקהילות היהודיות באירופה, הרוח החיה מאחורי ההחלטה שהתקבלה ב- 1997 להקים מרכז משקיפים קבוע שיאסוף ויפרסם מידע על תופעות גזענות, אנטישמיות וקסנופוביה ב- 15 מדינות האיחוד, ייזום כנסים על נושאים ספציפיים ויגיש הצעות למאבק נגד גזענות לפרלמנט האירופי, למועצת האיחוד ולוועד המנהל.

כל מדינה ממנה נציג, שעליו להיות מומחה בלתי תלוי, למרכז שמשרדיו בווינה. רוב חברי המרכז כיום מונו בשעתם בידי ממשלות עם רוב שמאלי, שגילו רגישות לבעיות הגירה ומיעוטים. בשנת 2003 יפוג תוקף המינוי של רוב הנציגים ומרג'וטה-ברוליו חושש מפני צמצום פעילות מרכז המשקיפים בעקבות מינוים של נציגי ממשלות מרכז-ימניות.

מחקרים שפירסם המרכז מצביעים על מצב סטטי בעיקרו בתופעות של גזענות בשנים 2000-1997, כשכבר אז לא פחות מ- % 33 מאזרחי האיחוד הכריזו שהם תומכים בדעות שהוגדרו גזעניות. ערב פיגועי ניו יורק, בקיץ 2001, % 29 מתוך 20 אלף בני 30-18 הצהירו שמספר הזרים בארצם גדול מדי ורק % 7 סברו שיש בארצם מקום לזרים נוספים. עם זאת, % 27 מהם סברו שזרים תושבי האיחוד זכאים לשוויון זכויות. בכל אחת ממדינות האיחוד ממנה מרכז המשקיפים בווינה מכון מקומי לאיסוף מידע, בשיתוף עם גורמים מקומיים, ברובם אקדמאים, ומכוני חקר דעת קהל, אבל גם יחידים רשאים לפנות למרכז. כ- 200 מומחים עובדים בשירות המרכז, שמשימתו המעשית היא הגברת התודעה לבעיית הגזענות ועידוד שיתוף פעולה עם גורמים וארגונים מקומיים. הוא אינו מטפל בבעייתם של מיעוטים אזרחי האיחוד, כמו למשל הבאסקים בספרד או הקתולים בצפון אירלנד. הוא אמור לתרום, לדברי קאהן, "לאירופה של תרבויות שונות ושל שוויון, שמבוססת לא רק על מטבע אחיד אלא גם על ערכים משותפים".

ואכן, ב- 2000-1997 עלה מספר הדורשים חקיקת חוקים לשיפור מעמדם של מהגרים, אף ש- % 22 מחייבים התבוללות תרבותית וכ- % 50 דורשים שהמהגרים יוותרו על אותן מסורות תרבותיות או דתיות, שנוגדות את המקובל באותה מדינה. התנגדותם של חוגים רחבים בארצות האיחוד לקלוט זרים אינה מוגבלת למהגרים מארצות שאינן חברות באיחוד; שכן % 39 אינם מחייבים את השתלבותם בארצם של תושבי יתר מדינות האיחוד, למרות הדרכון המשותף והסכמי שנגן, שבעקבותיהם יש לאיחוד גבול חיצוני אחיד.

כמה מעמי אירופה טרם נפרדו ממסורות גזעניות בעלות שורשים עמוקים, קובעים מחקרי המרכז, אף שהמצב שונה בכל אחת מהמדינות. כך, למשל, פעילות נגד זרים מעטה בהרבה בארצות סקנדינוויה ובהולנד מאשר ביוון, העומדת בראש הרשימה, בגרמניה או באיטליה ובצרפת. אבל בכל מדינה באיחוד, גורס המחקר ממאי 2002, חל מפנה חד לרעה בעקבות אירועי 11 בספטמבר - ולא רק ביחס למוסלמים.

צוות מומחים של אוניברסיטת רומא קבע ביוני 2002 שבאיטליה, למשל, אחת ל- 25 שעות בן מיעוטים או מהגר נופל קורבן לתופעה של גזענות. בכל ארצות האיחוד גדל באופן ניכר מספר הנשים המוסלמיות שקל לזהות, בגלל כיסוי הראש שלהן, שהן קורבן לעלבונות, או אפילו לפגיעה פיסית; מתברר שהן עומדות בראש רשימת הקורבנות שגרמה העלייה בתופעות הגזענות. בחודשים האחרונים הגיע ל- % 39 ממוצע האירופים הדורשים לגרש מהגרים מובטלים (בראש הרשימה עומדת איטליה - % 54, בסוף הרשימה שוודיה - % 9).

על חשיבות אמצעי התקשורת בהפצת דעות גזעניות או במאבק נגדן דיבר קאהן בוועידה שהוקדשה לנושא, ושהתקיימה בווינה במאי2002 : "לא העובדות עצמן חשובות, אלא הצורה שבה אנשים רואים עובדות אלה", הטעים קאהן. מומחי מרכז המשקיפים שבווינה טוענים, בתוך כך, שמודעות האירופים לבעיות גזענות ואנטישמיות גדלה וחלה עלייה ניכרת בפעילות ארגונים שונים נגד תופעות של חוסר סובלנות.

המרכז, שעוסק בין היתר במחקרים השוואתיים של תחיקה ב- 15 מדינות האיחוד, מביא דוגמאות של מדיניות מכוונת להקל על צעירים מהגרים למצוא עבודה וללמוד את שפת המקום (בדנמרק או בשוודיה, למשל), לעומת אוסטריה, למשל, שדורשת ממהגרים ללמוד גרמנית ומאיימת עליהם בשלילת רישיון השהייה אם לא יעמדו בדרישות בתוך ארבע שנים. באיטליה מונחת על שולחן הפרלמנט הצעת חוק ביוזמת הקואליציה הממשלתית (בעיקר הליגה הלומברדית), שלפיה תינתן רשות כניסה רק למהגרים שיש להם מקום עבודה ומגורים, וגם בתנאי שהמעסיק יהיה מוכן לשלם בעד כרטיס חזרה למולדת המהגר, אם יאבד את מקום עבודתו. % 70 מהאיטלקים תומכים בהפעלת צי הצבא נגד אוניות מהגרים לא חוקיים, ואכן לעומת 1999 ירד אשתקד מספר ההמגרים שהגיעו לאיטליה בדרך הים לפחות ממחצית.

בכמה ממדינות האיחוד מנצלות מפלגות הימין את התגברות הגזענות למטרות פוליטיות, כמו למשל מפלגתו של היידר באוסטריה, או הליגה הצפונית באיטליה. מרכז המשקיפים יגיש לפיכך בהקדם הצעה לפרלמנט האירופי, שתחייב כל מפלגה שמשתתפת בבחירות לפרלמנט לחתום על אמנה נגד גזענות על צורותיה השונות, לרבות אנטישמיות. בעקבות עלייתן לשלטון של קואליציות ימניות, או מרכז-ימניות, ברוב מדינות האיחוד, ועל רקע העלייה בתופעות גזעניות, השמיע מרג'וטה-ברוליו דעות פסימיות בנוגע לעתיד.

עד כה, אמר, טרם נכנסה לתוקפה האמנה לזכויות האדם במדינות האיחוד מפני שטרם אישרה אותה המכסה הדרושה של המדינות. הוא הצביע על חולשת ארגוני האיחוד בבריסל, שהציעו מדיניות של סובלנות. בעניין זה, טען, כל המדינות שומרות על חופש החלטה, ורמת רגישותן להמלצות הפרלמנט האירופי אינה זהה, אף שכמה מפלגות ימין עלו לשלטון גם תודות לשימוש פוליטי יעיל בפחדים מפני זרים.