זו תוכנית שאפתנית, שרבים סיכוייה להיכשל. כי גם אם יצליח החלק הצבאי של המלחמה, וסדאם ייפגע מטיל ישיר, אין לאיש שום מושג כיצד תיראה עיראק אחרי סילוקו. מי שעקב אחרי דיוני האופוזיציה העיראקית בלונדון בשבוע שעבר היה יכול לקבל את המערכה הראשונה בחזרה הכללית. גם כשכולם עדיין מנומסים ומתנהגים כראוי למי שהעולם כולו צופה בהם, לא הצליחו האופוזיציונרים להגיע להסכמה.

אפשר לשער, מה יקרה כשהשליטה בעיראק תיהפך למגרש משחקים פתוח לכל. האם יצליחו השיעים להגיע ראשונים לקו הגמר? האם יתחילו הכורדים לירות בהם בנשק שהם מקבלים עכשיו מארה"ב? ומה על הסונים, האשורים והטורקמנים? יש מי שחולם על משטר אמריקאי זמני עד שהרוחות יירגעו. הדיווחים הארכיוניים מסומליה או הדיווחים היומיים מאפגניסטאן יכולים להבהיר, מה משמעותו של ממשל אמריקאי בארץ מוסלמית.

תרומה ישראלית למאבק הכוחות הזה תעמיס משקולת כבדה על מאמץ, שגם בלעדיה נראה הזוי. כי מי ממדינות ערב, או אפילו טורקיה, המסכימות לתמוך במסע נגד סדאם או להעלים עין ממנו, לא תירתע ממלחמה שתתפרש בין היתר כשותפות עם ישראל? מדינות אלה לא יוכלו להסכים, שהמלחמה נגד סדאם תיהפך למלחמת "שלום ישראל". די יהיה בטראומה הערבית שתיגרם עם סילוקו של מנהיג ערבי בידי מעצמה מערבית. חותם ישראלי שייטבע במלחמה הזאת יהפוך את סדאם לקורבן של הציונות, ואת המלחמה מבחינת מדינות ערב לבלתי נסלחת.

תחושה זאת, כרגיל, אינה מעניינת את ישראל אף שהיא צריכה לעניין מאוד. כי בכך תלוי מעמדה של ארה"ב באזור ביום שאחרי המלחמה. ולמעמדה של ארה"ב באזור יש קשר ישיר לביטחונה של ישראל. עד כאן ההיגיון. אבל מה על ההגנה העצמית? התשובה לכך היא, שתקיפה של מטוסים ישראליים או טילים ישראליים על עיראק לא תוכל להשתוות לעוצמה האדירה שארה"ב ובריטניה יפעילו נגד סדאם. ואם העוצמה הזאת אינה מסוגלת להרתיע את סדאם, גם לחיל האוויר הישראלי אין מה לחפש שם. והיוקרה? כלום יכולה ממשלת ישראל להרשות לעצמה לשבת בחיבוק ידיים כשהמדינה מותקפת בטילים ארוכי טווח ואזרחיה מותקפים בגז רעיל?

כאן טמונה הטעות האפשרית של ישראל, ולפיה, אם מטוסיה או חייליה אינם משתתפים בפועל במלחמה - כאילו לא הגנה על אזרחיה. במלחמה הזאת, אם תתרחש, יתורגם הנכס האסטרטגי הישראלי, עוצמת ארה"ב, לכוח של ממש גם אם ישראל לא תירה אף לא ירייה אחת. ישראל מקבלת במלחמה הזאת טרמפ. כל מה שהנהג מבקש הוא, שתשב ותשתוק ולא תפריע בנהיגה.

איש אינו שולל בכך את זכות המדינה להגנה עצמית, אך הגנה עצמית אין פירושה לנגח את הראש בקיר. איזו הגנה עצמית תצמח לישראל, אם בזכות כמה גיחות לבגדד יאבד הנכס האסטרטגי שלה את יכולת התמרון שלו מול החזית האנטי ישראלית? אותה חזית, המצפה לרגע שבו ישראל תתערב כדי שתוכל למשוך את ידה גם מההסכמה הרפה לסלק את סדאם.