התחקיר של בוב סיימון בתוכנית "60 דקות" של רשת סי-בי-אס, ששודרה במוצאי שבת האחרונה בערוץ 1 ב"רואים עולם", מפרט כיצד עובדת שיטת פינקלשטיין. סיימון הביא שורה של עדויות לשקרים שממשל בוש, זה שמפלגתו מפרנסת את פינקלשטיין, מוכר לציבור האמריקאי כדי לקנות את תמיכתו במלחמה נגד עיראק. כדאי להזכיר שגם בארה"ב האופוזיציה טוענת שהמלחמה בטרור ובעיראק משמשת להסחת הדעת מהחרפת המשבר בתחום הכלכלה והרווחה.

סיימון מזכיר שמאז 11 בספטמבר 2001 הממשל מנסה לקשור את סדאם חוסיין להתקפות הטרור על ארה"ב. אנשיו מצביעים על פגישה שהתקיימה כביכול בין מנהיג החוטפים מוחמד עטא לבין קצין מודיעין עיראקי בפראג. בוב בר, ששירת במשך 16 שנים כסוכן חשאי של הסי-איי-אי במזרח התיכון ושנשכר בידי משרד עורכי דין התובע את ממשלת עיראק, סיפר כי "אנשי סי-איי-אי מנסים לסייע לנו באמצעות אנשי קשר, אבל לא הצלחנו למצוא שום הוכחות - לא אישור כניסה, לא עדים ולא תמונות".

סיימון מגלה שסיפור הפגישה דווקא מילא תפקיד חשוב ביותר בשיווק הקשר, הלא מוכח, בין עיראק לאל-קאעדה; סקר שנערך לאחרונה על ידי המועצה ליחסי חוץ מצא כי שני שלישים מהמשיבים מאמינים שעיראק עומדת מאחורי התקפות 11 בספטמבר.

אין זה מקרה בודד של גניבת דעת הציבור בידי ממשל בוש. הנשיא נראה בכתבה כשהוא מודיע כי "הדו"ח שפירסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית קבע שהעיראקים היו במרחק של שישה חודשים מפיתוח כלי נשק. איזה הוכחות נוספות אנחנו צריכים?" הפיסיקאי דייוויד אולברייט, שהיה אחד מפקחי הנשק בעיראק בשנות התשעים וכיום עומד בראש מכון מחקר ואשינגטוני, "המכון למדעים וביטחון בינלאומי", אמר למצלמה חד וחלק: "שום גורם, לא הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולא כל גוף חוקר אחר, לא פירסם דו"ח שלפיו נדרשו לעיראק רק ששה חודשים לייצור הפצצה".

אולברייט טען שהממשל פירסם טענות לא מאומתות אחרות בניסיון לעבות את הוכחותיו שעיראק אכן מתקרבת לפצצה. כך למשל בחודש ספטמבר השנה צוטטו ב"ניו יורק טיימס" פקידי ממשל שלא הזדהו, שאמרו כי עיראק מנסה לייבא צינורות אלומיניום המשמשים רק בצנטריפוגת גז להעשרת אורניום - כלי שהשימוש היחיד שלו הוא לצורך ייצור כלי נשק גרעיניים. שעות לאחר מכן הופיעו הנשיא, סגנו והיועצת לביטחון לאומי בתוכניות האירוח של יום ראשון והפנו את הצופים לידיעה שאותה הדליפו אנשיהם שעות אחדות קודם לכן.

אולברייט גילה שאפילו מומחי כלי הנשק של ממשלת ארה"ב חושבים כי הצינורות מתאימים יותר ליישומים צבאיים קונוונציונליים. "הם בחרו מידע באופן בררני, שנועד לחזק את הטיעון שלפיו האיום הגרעיני של עיראק קרוב יותר משהוא באמת, ולמעשה להפחיד את הבריות". אגב, אותם אנשים שהדליפו ל"ניו יורק טיימס" את המידע השקרי הם אלה "הזועמים" על ההדלפה ל"הארץ" של פרטי השיחות עם ישראל בנוגע למלחמה נגד עיראק.

ראש ממשלה, כמו רוב נבחרי הציבור, הוא איש עסוק מאוד ומדרך הטבע אינו יכול לתת את דעתו לפניות הרבות המגיעות ללשכתו. לפיכך משלם המסים מממן את שכרם של עוזרים, יועצים ודוברים. לפי ההתכתבות בין ג'ודית גולדברג ממסצ'וסטס ובין לשכת ראש הממשלה בירושלים, משרתי הציבור הללו עושים צחוק מעבודתם.

ב- 15 בדצמבר שלחה גולדברג ללשכת ראש הממשלה מכתב קצר בדואר אלקטרוני. היא כתבה: "אני מבקשת להביע את מחאתי נגד הריסת בתיהם של ערבים לצורך הקמת טיילת בחברון".

התשובה לא איחרה לבוא: "חן חן על מכתבך לראש הממשלה. היי בטוחה שראש הממשלה מודע לתמיכתך האדיבה ושואב ממנה עידוד. בימים טרופים אלה, בשעה שאנחנו שרויים במאבק נגד הטרור, מחמם את הלב לדעת כי רבים מבינים את זכותה של ישראל ואחריותה להגן על אזרחיה וחולקים אתנו את חזון השלום והביטחון באזור ובעולם. על החתום: לשכת ראש הממשלה".

מעניין למה ג'ודית גולדברג נעלבה.