לפני ימים מעטים נדרשנו לטפל בדחיפות בעובדת זרה, שהובהלה לבית החולים בהיותה על סף אובדן הכרה ועל סף הלם מאובדן דם. הסיבה הרפואית היתה הפלה טבעית בלתי שלמה, שפתרונה הרפואי פשוט ומפסיק באחת את הדימום. אשה זו, שפחדה מהמפגש עם המערכת הרפואית ואין בידה לממן את עלות האשפוז והטיפול, בחרה להמתין בביתה.

מאורע זה, ואחרים שקדמו לו, שהם לבטח נחלת ניסיונם של בתי חולים רבים, ייהפך לחיזיון נפרץ עוד יותר במקומותינו. החקיקה החדשה תגרום לכך שעלות האשפוז תגולגל, מן הסתם, על ידי בתי החולים על כתפי יולדות ונשים בכלל, שמצבן הכלכלי וביטחונן האזרחי מעורערים ממילא.

אוכלוסייה זו, בשל העובדה שרובה הגדול אינו מבוטח בביטוח בריאות, לא מבצעת מעקב הריון דומה למעקב שאותו עוברת אשה תושבת מדינת ישראל. לכך משמעות רבה מבחינת התוצאות הרפואיות. אין ספק שמעקב טרום לידתי טוב מוריד תחלואה ותמותה של ילודים ואמהות. יש לכך סימוכין רבים בספרות הרפואית.

מעקב טרום לידתי בסיסי הוא זול, ובניתוח כלכלי גם כדאי, כמו פעולות רבות אחרות הנעשות במסגרת רפואה מונעת. הימנעותו של הביטוח הלאומי מתשלום של אשפוז היולדת יחייב את בית החולים לדרוש ממנה תשלום ויגרום לכך שבתוך זמן קצר חלק מהיולדות מציבור העובדות הזרות יחדלו לפקוד את חדרי הלידה. הן ייאלצו ללדת בבתיהן, דבר שיהיה קטסטרופלי מבחינה רפואית, והטיפול הממושך בסיבוכים הקשים יהיה נטל כלכלי כבד על המדינה. כך נמצא עצמנו מתמודדים עם סיבוכים בלידה ולאחר לידה של אמהות וילודים, שלא פגשנו כבר שנים רבות וכיום אפשר לראותם רק במדינות נחשלות.

לא ראוי למדינת ישראל שבגין חקיקה אומללה שכזו היא תיאלץ להרכין ראש מול תוצאות אומללות של תמותה ותחלואה של נשים וילודים. יש פה חריגה חמורה מכל קוד מוסרי. ראוי שהכנסת תשקול שוב את החלטתה, שהרי שהותם במספרים גדולים של העובדים הזרים בקרבנו היא עובדה קיימת.