הצעירים סרבני הגיוס מוכנים לשרת שירות לאומי, ללמד בעיירת פיתוח, לשרת בבתי חולים, אבל לא להתחייל. והנה, הצבא הכי מוסרי בעולם לא יכול לעמוד בכך. הוא נוקם. אל תהיו לנו יפי נפש, הוא אומר, שהרי כולנו "הכי מוסריים בעולם".

סרבני מצפון רבים, אנשים ששירתו במסירות שירות מלא-פלוס ולחמו כאזרחים במילואים, ראו את אשר ראו ואמרו "עד כאן, יש לי קווים אדומים". הם סיכנו את חייהם ונתנו את חלקם מעל ומעבר לממוצע בארץ, אבל עתה מצפונם אומר "לא עוד". מספרם קטן, אך צה"ל לא סולח. וזאת במדינה שאלפי-אלפים משוחררים בה מכל שירות מטעמי דת וקואליציה. האם אין אצלנו מקום למצפון?

האם סירוב מצפוני מחייב מאסר עולם? מדוע אין הגבלה בחוק למידת העונש? מדוע הכל נתון לשרירות לב המפקדים? כיצד קרה שהציבור הישראלי אינו רוצה לדעת את שאנחנו מחוללים אצל העם הכבוש זה 35 שנה, ומדוע הצנזורה אוסרת מטעמים פוליטיים הקרנת סרט שמשמיע את קולו של "האחר"? הרי גם "טלעד" עשו סרט חד-צדדי, שבו הראו רק את החיילים הלוחמים, ההורגים ונהרגים, מבלי להראות אף פלסטיני אחד! והסרט הוצג בטלוויזיה בערוץ 2, בלי שהתעוררה ביקורת על חד-צדדיותו. האם הצנזור לא יודע שאנחנו הצבא "הכי מוסרי בעולם"?

אז למה לכסות, ולמה לרדוף עד חורמה יחידים שיש להם תסביכי מצפון, שהרי רוב העם מעריץ את הצבא ובהחלט מאמין שזה הצבא הכי מוסרי בעולם, ושכל מה שאנחנו עושים - בצדק אנחנו עושים, שהרי אין לנו עם מי לדבר, והם עדיין לא דמוקרטיים כמונו. לא מוסריים כמונו.