אחרי הפיגוע במומבסה הנפיק משרד החוץ הנחיות לנוסע הישראלי לחו"ל. לא רק מאילו ארצות כדאי להדיר רגליים, אלא גם איך לתייר בחוץ בלי להיראות ולמחוק כל סימן של הזהות הישראלית. ההיפך ממה ששרון הטיף בנאומו לאומה: לא להיות גאים כישראלים וכיהודים, אלא לצאת ולבוא כגנבים בלילה.

דבר ראשון שעושה תייר נורמלי בהגיעו למלון הוא לבדוק אם החדר סביר, אם המיטה נוחה והאמבטיה נקייה, ואולי מבט קטן למיני-בר, שמא הדייר הקודם שכח אותו פתוח. אך משרד החוץ ממליץ לתייר הישראלי לנהוג כג'יימס בונד. לבדוק תחילה מה קורה בסביבה. לחפש אנשים חשודים, לאתר מדרגות חירום או פתחי מילוט אחרים. מה שחסר בהנחיה זו הוא המלצה לא לגנוב מגבות, חלוקים וברזים לטשטושה המוחלט של הזהות הישראלית. יש גם המלצה להימנע ממלונות מפוקפקים, גם אם הם זולים יותר. עובדה: שרים וסגני שרים המתיירים מטעם המדינה מתגוררים רק בסוויטות במלונות פאר. ולאיש מהם לא אונה רע.

המלצה נוספת היא להימנע מלדבר עברית, לא ללבוש בגדים עם סימנים או תוויות בעברית, לא להצטופף במלונות ובמסעדות שישראלים מרבים לבקר בהם. כאילו אפשר לעשות צעד בחו"ל, ממוזמביק ועד גרינלנד, בלי להיתקל בישראלים. להימנע מטיסה במטוסים זרים, להימנע מהחזקת ספרים עבריים ותיקים עם תגים וכתובות בעברית. למרות אמצעי זהירות אלה הגורם העוין יזהה את הישראלי מיד: הוא כל הזמן מסתובב במטוס, שואל מתי הדיוטי פרי יעבור, ובעיקר מרבה לבקר בשירותים.

בין היתר מומלץ לא להיענות לפיתויים למיניהם - המלצה שתעמיד את החרמן הישראלי הגאה בבעיה קשה. גם אם ידבר אנגלית, גם אם יחזיק את הברית החדשה תחת בית שחיו וילך למיסה בכנסייה, שלוש דקות לאחר שייכנס עם הבלונדינית למיטה תיחשף האמת העירומה.

משרד החוץ ממליץ עוד, לא לעלות על מונית שלא נעצרה ביוזמתכם. בפועל נס כזה לא קורה לשום תייר. בפאריס או בניו יורק, בעיקר בגשם, גם אם תשתטחו תחת גלגליה, שום מונית לא תעצור. בעת קניות ודאו שקיבלתם את מה שקניתם. עצה לא ממש טובה: התייר הישראלי חושף את זהותו בכמות האדירה של חבילות שהוא נושא בסיבוב קניות סטנדרטי. כשאתם במלון או במסעדה שימו לב לאנשים חשודים. הימנעו מלשוטט בקבוצות קטנות מבודדים ברכב או ברגל. בקיצור, עם ישראל: במקום ליהנות ולהינפש בחו"ל, ת-פ-ח-דו.

לא צריך להרחיב עוד כדי להבחין שהשלטון בפניקה. מצד אחד מייעצים לנו להמשיך את שגרת החיים, מצד שני הם מפחידים אותנו בכל יום עם דיווחים על עשרות התרעות. למה פרסום דרמטי זה נחוץ, לא ברור. אם יש התרעות, יעביר נא השב"כ את המידע למי שאמור לטפל בו, אך למה להרוג אותנו כל בוקר מפחד? למה להעמיד בכל יום את האם העברייה בדילמה, האם להתיר לילדיה ללכת לקולנוע או לחגיגת חנוכה?

יום יום אנו שומעים מה יעשה לנו סדאם בטילים הכימיים והביולוגיים ו"שאנו ערוכים". ועכשיו, בגלל פיגוע אחד שמקורו כנראה אל-קאעדה, יבוא גל התרעות על אל-קאעדה, שאין לנו מושג קצוץ מי הם, איפה הם נמצאים ומה הם מתכננים. השלטון איבד את הצפון, ובמקום חומת מגן יצר חומת חולשה. בישראל של "השלום והביטחון" נהרגו ונהרגים הרבה יותר ישראלים מאשר בשש או שבע המדינות שהומלץ לא לבקר בהן. החזית היא בבית, לא בחוץ. הצביעו שרון!