הדברים ידועים: בשמונת החודשים האחרונים צה"ל ניצח וכבש מחדש את שטחי הגדה שהיו נתונים לשליטה מלאה של ערפאת ואנשיו. האחריות הביטחונית המלאה בערים הפלשתיניות הוצאה מידי המנגנונים הפלשתיניים, שפורקו לאחר שלא מילאו את תפקידם במיגור הטרור, ועברה לידי מערכת הביטחון הישראלית. בכל יום, מאז, מוטלים לסירוגין עוצר וסגר מלא על היישובים בגדה והחיים בהם כמעט משותקים. בכל יום נלכדים, או מחוסלים, ראשי זרועות צבאיות ומפעילי חוליות מתאבדים, ובכל שבוע נמסר על חשיפת מעבדות נפץ ומעצר מבוקשים. אבל מסתבר שתשתית הטרור בגדה הכבושה לא נפגעת. ייתכן אפילו שהיא מתרחבת. גם החרמת כספי המסים הפלשתיניים בידי ישראל, לנוכח גילויים שהם מופנים לטרור, אינה עוזרת.

המסקנה המוכרת מכך היא שהתשתית האמיתית של הטרור אינה מערכת מאורגנת של ארגוני טרור עם מפקדים וחיילים, ולא מעבדות מתוחכמות. המרכיב החשוב ביותר בתשתית הטרור הוא מספרם הגדל של צעירים פלשתינאים הנכונים למות במטרה לפגוע בנו. המתאבדים אינם רק אלה הלובשים חגורות נפץ, אלא גם השניים שביצעו את התקפת הרצח בבית שאן ביום חמישי שעבר ולא הכינו לעצמם דרך נסיגה. הם הצטלמו לקראת הפעולה, עם נשק וספר קוראן, אף שלא השתייכו לארגון מוסלמי, אלא לפתח - וצילום גדול שלהם עיטר את עמודו הראשון של העיתון הפלשתיני "אל-חיאת אל-ג'דידה". צעיר אחר שפוצץ עצמו בשבוע שעבר ליד עמדת צה"ל במעבר ארז לא היה גם הוא פעיל איסלאמי, אלא השתייך לחזית העממית המרקסיסטית. במלים אחרות, המתנדבים למות כבר אינם רק מוסלמים אדוקים.

התשתית הארגונית של פעולות ההתאבדות פשוטה. לא צריך הרבה חוץ ממתנדבים. הציבור הפלשתיני הרי הכיר את תופעת ההתאבדות, כאמצעי מאבק יעיל, עוד בתקופת מלחמת לבנון. מתאבד שיעי הרג אז241 חיילי מרינס בביירות וגירש את הצבא האמריקאי מלבנון. המתאבדים השיעים סילקו את הצרפתים מלבנון וגם צה"ל נסוג מפניהם. אם פיגועי ההתאבדות היו מבוססים על יוזמה וארגון, הפלשתינאים היו יכולים להתחיל להתאבד כבר אז. אפשר, מן הסתם, לתכנן אלף ואחד פיגועי התאבדות - אבל כשאין מי שמתנדב למות, כל התכנונים לא יועילו.

מול יוזמתו של סרי נוסייבה, הקורא לסייע למחנה השלום בישראל, והכרזותיו של אבו-מאזן בדבר שגיאות האינתיפאדה והצורך לשאת ולתת עם שרון - בולטת בציבור הפלשתיני דווקא ההערצה למנהיגי החמאס נושאי דגל המתאבדים. החמאס כיום הוא שווה כוח לרשות הפלשתינית. בשבוע שעבר ביקר שר הפנים האני אל-חסן אצל השייח אחמד יאסין בעזה כדי לתאם את חידוש הדיאלוג בין הרשות לחמאס. על רקע זה הודיע מנהיג החמאס עבד אל-עזיז רנתיסי שאין מה לדבר על הפסקת פיגועי ההתאבדות. לדבריו, "יש לנו שתי ברירות: או להיהרג בידי הישראלים שהרגו מאות מבנינו בראשית האינתיפאדה; או למות ולהרוג אותם חזרה". יש בשטחים די והותר שחושבים כמותו והם מהווים את תשתית הטרור.