קאיס ס. סלאח

AMIN.org.

הוויכוח האחרון שמעורב בו העולם הערבי נוגע לתוכנית "פרש בלי סוס", המשודרת בכמה ערוצי לוויין ערביים מאז יום רביעי, ה- 5 בנובמבר, היום הראשון של חודש רמדאן. הוויכוח נסב על כך שהתוכנית מבוססת בחלקה על "הפרוטוקולים של זקני ציון", זיוף ישן שמקורו ברוסיה הצארית. באופן טבעי, ביקשו קבוצות יהודיות רבות, כמו גם ארצות-הברית, ישראל ומדינות ואירגונים אחרים, שהתוכנית תיפסל לשידור - אך ללא הואיל. הכיסוי התקשורתי הנרחב לא כלל את העובדה, שיש אופוזיציה משמעותית לתוכנית גם בתוך עולם הערבי.

מאמר זה מבקש להציג טיעון לגבי השאלה מדוע הערבים עצמם צריכים להתנגד לתוכנית כזו, ומדוע הם צריכים לפעול לביטולה. לפני שנחקור את הסיבות הראויות לכך ערבים יפסלו את התוכנית, יש לציין שהעיתוי והמדיום הם מהגרועים שאפשר להעלות על הדעת - שידור התוכנית במשך הרמדאן מבטיח כמעט במאה אחוז קהלים של עשרות מיליוני צופים, והכיסוי הנרחב של המאמצים לאסור על שידור התוכנית רק הוסיף לכוח המשיכה שלה.

סכנה משמעותית אחרת היא הנטייה הגוברת בחברות ערביות להסתמך על מקורות מידע ויזואליים, ומכיוון שתוכניות הטלוויזיוה בלוויין הן לעתים מקור המידע היחידי של המשפחה הערבית, מגמה כזו מבטיחה שהתוכנית תתפס כאמינה וכמי שמציגה עובדות היסטוריות - וזו הרי בדיוק הסיבה לכך שהיה צריך להימנע משידורה מלכתחילה. הסיבה העיקרית לכך שאנו כערבים צריכים להוקיע את התוכנית ואת הטקסט שעליו היא מתבססת היא שמדובר בפיסה מיובאת של גזענות אנטישמית שנשזרה באחד הפרקים האפלים ביותר של ההיסטוריה האירופית. אין לה שום קשר לעובדות היסטוריות, ומה שחשוב יותר, אין לה כל קשר לעבר הסובלני של העולם הערבי, שבו היהודים היו מיעוט אינטגרלי שחי בהרמוניה עם מוסלמים, נוצרים ומיעוטים דתיים אחרים.

בתור פלסטיני החי תחת אפרטהייד חדש, איני יכול אלא לדחות כל סטריאוטיפיזציה ודמוניזציה אתנית כמו זו המוצגת בתוכנית, ואני דוחה לחלוטין את הרעיון שתוכניות כאלה יחזקו את התמיכה בפלסטינים בעולם הערבי. מן הראוי שכל תמיכה שמקורה בגזענות תדחה על-ידי עם הסובל ממנה. מצער מאוד, שבעוד אנו הערבים משלמים מחיר כבד על רדיפת היהודים באירופה בעבר, כעת אנו מייבאים ומקימים לתחייה את הביטויים המכוערים ביותר של המסורת האנטישמית הזו.

נניח רגע למימדי הנזק שהתוכנית הזו גורמת לתדמיתו של העולם הערבי: מבחינה מוסרית וחינוכית לא נכון להציג תוכניות סטריאוטיפיות כאלה, המעלות על נס את חוסר-הסובלנות. תחת שנקדם את הערכים האוניברסליים של שוויון וסובלנות, אנו צועדים בכיוון ההפוך ומפיצים בתקשורת ההמונים שינאה משוללת יסוד. יש להדגיש, שהסיכסוך הישראלי-ערבי אינו מבוסס על יריבות דתית, אלא העובדה שמדובר באדמה כבושה ובעם הנתון לכיבוש, הכיבוש האחרון בעולמנו. עוצמת התנגדות הפלסטינית והערבית לכיבוש הזה היתה זהה אילו הכובשים היו מוסלמים, נוצרים או ערבים.

חלק גדול מהנטייה לייבא דעות קדומות אנטישמיות (בעיקר בתקופה של הסלמה בעימות הישראלי-פלסטיני) מבוססת פשוט על בורות, היעדר השכלה היסטורית מספקת והיעדר תרבות של השכלה עצמית. לרוב הערבים ידע והבנה קלושים - אם בכלל - לגבי העבר האירופי של רדיפת יהודים והמידה שבה אותם אירועים נוכחים בכל עת בנפש היהודית בכלל ובזו המערבית בפרט. בורות כזו עשויה להסביר - אך אין בה כדי לתרץ - את הופעת "פרש בלי סוס". המפיקים של התוכנית חושבים אולי שהם מנסים לעזור לפלסטינים עם תוכנית אנטי-ישראלית. הם עושים בדיוק ההפך: הם מחזקים את דעות הקיצונים בישראלי, הטוענים שהערבים לעולם לא יקבלו את נוכחות היהודים בארץ הקודש והקוראים כעת לטרנספר כפוי (מושג חלופי לטיהור אתני) של הפלסטינים, מפלסטין למקום אחר באיזור. לסיכום, נדרשת פעולה פנים-ערבית חזקה של מגזרים רחבים מהמעמדות המשכילים, על-מנת להפסיק את שידור התוכנית הפסולה הזאת, וזה צריך להיעשות מסיבות פנימיות בלבד, ולא בהקשר של כניעה ללחץ מן החוץ. את הגזענות יש לדחות, ולא משנה כלפי מי היא מופנית.

הזנת משפחות ערביות (לרבות ילדיהן) במנות מדודות היטב של שינאה היא מעשה מתועב מבחינה מוסרית, ובסופו של דבר הוא גם יחזור ויתנקם בנו כאשר מעגל הגזענות הזה יתחיל לסמן את המטרה הבאה. הסרת התוכנית מלוח השידורים תהיה בגדר ניצחון לתבונה, לערכים האוניברסליים ולמסורת הוותיקה של סובלנות ערבית, שכולם נתונים כעת, כך נדמה, תחת מתקפה. המאבק הזה צריך להיות מאבק על התדמית הפנימית שלנו לא פחות מאשר על זו החיצונית.