הפליטים נשארו בצל
עקיבא אלדר
הארץ, 9.11.02
ניצחון של עמרם מצנע בבחירות לראשות מפלגת העבודה עתיד להחזיר לחיים מושגים נשכחים כמו "תהליך השלום", "מתווה קלינטון" ואולי אפילו את צמד המלים "יאסר ערפאת". ראש העיר חיפה הוא המתמודד היחיד שהתחייב שאם ייבחר לראש ממשלה, יזמין את ההנהגה הפלשתינית לחדש את המו"מ מהמקום שבו אהוד ברק הפסיק אותו בראשית 2001. היועצים של מפלגות הימין ישמחו לאוורר את תשדירי הבחירות שלהם מחורף דאשתקד. הם לא יעמדו ודאי בפיתוי להדביק ל"ביילין עם זקן" את התשדיר על מיליוני פליטים שברק "הזמין" לישראל.
דברים שאמר אתמול ד"ר עודד ערן ביום עיון מטעם מכון טרומן שבאוניברסיטה העברית בירושלים, שופכים מעט אור על המו"מ של ממשלת ברק בנושא הפליטים. ערן, שגריר לשעבר בירדן והשגריר הבא באיחוד האירופי, היה ראש המשלחת הישראלית הראשונה של ברק למו"מ עם הפלשתינאים. עם התפטרותו של המנכ"ל אבי גיל, ערן נותר הדיפלומט הישראלי בעל הניסיון הרב ביותר במגעים עם פלשתינאים.
הנה שורות אחדות שהוא תרם מתוך היומן שניהל בקמפ דייוויד: בהשוואה למה שקרה לעמדותיו של ברק בשני הנושאים האחרים - ירושלים והגבולות - בענין הפליטים חל בעמדתו סחף מועט. הוא לא נתן גם למשלחות מנדט להציע לפלשתינאים 'עסקות חבילה', דוגמת ויתור שלהן על זכות השיבה בתמורה להצעה נדיבה בירושלים". לדברי ערן ברק נהג קמצנות גם בנושא הפיצוי הכספי לפליטים: "באחת משיחותינו אמרתי לו שהסכום צריך להיות פוליטיקלי קורקט. הוא הציע את הסכום המעליב של 70 מיליון דולר 'לכל היותר'".
סיכום עדותו של ערן אינו משאיר פתח לספקות: "הפליטים לא היו הנושא המרכזי בקמפ דייוויד. הוא נותר בצלן של הסוגיות הכבדות האחרות - ירושלים והטריטוריה - ולא הושגה בו אלא התקדמות מזערית". לדבריו "העמדה היתה חד משמעית - שלילה של זכות השיבה... ברק אמר לי: 'יותר קל לנו לקבל פליטים מאשר את העיקרון'".