הטרנספר כמקדם מכירות אלקטורלי
מאת נדב שרגאי
הארץ, 3.11.2002
במולדת שוקלים הליכה נפרדת לבחירות לאור הסקרים המחמיאים והפופולריות הגואה של רעיון הטרנספר. המפד"ל עלולה להיאלץ ללכת לבחירות בנפרד בשל קשיים במציאת פרטנר.
בנובמבר 1992 הובילה טקטיקת ההסברה של יריב בן אליעזר את צומת של רפאל איתן להישג מדהים של שמונה מנדטים בכנסת. לבית המחוקקים נכנסו אז דמויות אלמוניות כאלכס גולדפרב, אסתר סלמוביץ', גונן שגב וחיים דיין. היום עובד בן אליעזר, נכדו של בן גוריון, עם בני אלון ו"מולדת" ומשווק לציבור את תורת הטרנספר מבית מדרשו של רחבעם זאבי המנוח. ייתכן, אומרים במולדת, שבימים אלה צומח אחד הסיפורים הגדולים של הבחירות הבאות.
מתברר כי סקרי הבחירות, שמפרסמת התקשורת חדשות לבקרים, מסתירים אחוריהם נתונים הנוגעים למולדת, אחת משלוש הצלעות המרכיבות כיום את הסיעה המשותפת "האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו". אחרי רצח זאבי יש למולדת רק חבר כנסת אחד במסגרת מערך הכוחות הפוליטי הזה - הרב בני אלון. הסקרים בשנה האחרונה צופים לסיעה המשותפת בין 6 ל-9 מנדטים (כיום יש לסיעה המשותפת שבעה חברי כנסת).
אלא שמהסקרים הגלויים לא ניתן ללמוד נתון מעניין במיוחד: אם מולדת רצה לבד ונפרדת מ"האיחוד", היא גורפת 6 מנדטים ואולי 7. הפופולריות של הטרנספר, שגאתה אחרי רצח זאבי, מיתרגמת בפעם הראשונה גם לפוטנציאל אלקטורלי. מהיכן בא האלקטורט הזה? על פי נתוני הסוקרים, הליכוד מפסיד למולדת 2.5 מנדטים של ציבור המבקש ימין ברור. ש"ס מפסידה למולדת מנדט אחד, וגם הציבור שבמקור ביקש לראות נציגים של מולדת או תקומה (החטיבה הדתית-הלאומית באיחוד הלאומי-ישראל ביתנו) בכנסת מצביע לרשימה נפרדת של מולדת.
כאמור, מדובר בסקרים בלבד, אבל המגמה בסקרים הללו היא עקבית לאורך חודשים ארוכים, מה שהופך את האפשרות שבבחירות הבאות מולדת תרוץ לבד, ותיפרד מהאיחוד הלאומי, לכל הפחות לאפשרות שמדברים עליה. ח"כ בני אלון מסרב להתייחס לאופציית ההליכה הנפרדת, אבל מקורביו אומרים שהוא מהרהר בכך. לדברי אחד מאנשי אלון, "זה יכול להיות כדאי גם למולדת וגם למרכיבים האחרים של האיחוד - ישראל ביתנו ותקומה. אם שלוש המפלגות ירוצו בנפרד, הן יכולות לזכות בכ- 12 מנדטים, לעומת 8 מנדטים שישיגו אם ירוצו ביחד. מי שייצא נשכר מריצה בנפרד יהיה הימין והעניין שהוא מייצג".
ערפל פוליטי רובץ גם על עתידן המשותף האפשרי של המפד"ל והאיחוד הלאומי -ישראל ביתנו (עם או בלי מולדת). שיחות על אפשרות של איחוד התקיימו בין אפי איתם לאביגדור ליברמן כבר לפני חודשים אחדים. בימים האחרונים הסכימו השניים לממן סקר משותף, שיבהיר אם איחוד כזה כדאי מבחינה אלקטורלית. אם יתברר שהאיחוד הוא עסק טוב לשתי המפלגות, יצטרך יו"ר המפד"ל, השר אפי איתם, להשיב על הצעת האיחוד, כפי שכבר הועברה אליו על ידי האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, ואלה פרטיה: ליברמן ואיתם יהיו הראשונים ברשימה המשותפת. מי שיבחר לקבל את המקום השני, יבחר ראשון תפקיד כאשר תיכנס הסיעה המשותפת לממשלה, ובנוסף יהיה זכאי לקבל פיצוי ברשימת ה- 12 הראשונים לכנסת. כיום יש למפד"ל 5 ח"כים ולאיחוד הלאומי 7. אם לדוגמה יבחר איתם במקום השני, הוא יהיה זכאי לבחור ראשון תפקיד בממשלה ולמפד"ל יהיה 6 ח"כים ולא 5 במסגרת ה- 12 הראשונים. אם אביגדור ליברמן יהיה שני, המפד"ל תישאר עם 5 ח"כים במסגרת ה- 12 הראשונים ול"איחוד" יהיו 7 וזכות לבחור ראשונה תפקיד בממשלה.
כפי שנראים הדברים עתה, במקרה של ריצה בנפרד תישאר תקומה באיחוד הלאומי-ישראל ביתנו ולא תחבור למפד"ל כפי שמבקש אפי איתם. בתחילת דרכו בפוליטיקה דיבר איתם על הנהגת גוש לאומי גדול. הוא התכוון לכל המפלגות שמימין לליכוד. אחר כך צימצם איתם את ציפיותיו לגוש דתי-לאומי גדול. אבל כרגע נראה שאיתם נשאר לבד עם המפד"ל, שבסקרים מגרדת בקושי את חמשת המנדטים שבהם היא מחזיקה היום. בתקומה נוטים נכון לעכשיו גם הרבנים (זלמן מלמד ודב ליאור) להישאר יחד עם ליברמן. במימד לא מוכנים לשמוע על איחוד עם איתם בשל עמדותיו הנציות.
עד שיתקיימו הבחירות, אם בכלל, מתלבטים אנשי "האיחוד" בשאלת הממשלה הצרה. פעמיים כבר הכה הימין על חטא הפלת "הממשלה שלו". בפעם הראשונה הופל שמיר ועלה רבין, שהביא את הסכמי אוסלו. בפעם השנייה הופל נתניהו ובא ברק, שמבחינת הימין קבע תקדים הרה אסון במהלך המשא ומתן עד כדי נכונות לחלוקת ירושלים. עתה נזהרים מאוד באיחוד הלאומי-ישראל ביתנו לא לחזור על הטעות הלא רחוקה הזאת פעם נוספת. משא ומתן יתנהל עם שרון ולו למראית עין. אם בכל זאת יוקדמו הבחירות, מבקשים ב"איחוד" לדאוג לכך שהאשמה לא תוטל עליהם, אלא על בן אליעזר ו/או על שרון.
ב"איחוד" נעים הח"כים בין שתי עמדות קוטביות. זו של ליברמן, שחתול שחור עבר בינו לבין שרון והדבר נותן את אותותיו גם בהצהרות הנחרצות נגד כניסה לממשלה, וזו של אלון, המבקש לחזור למשרד ביצועי ומאמין שמבפנים ניתן להשפיע על המציאות המדינית יותר מאשר מהאופוזיציה. ליברמן יתעקש על ניסוחים ושינוי קווי היסוד. אלון יהיה מוכן כנראה להתפשר יותר. כשותף בממשלה מקבלת מולדת של אלון לגיטימציה נוספת לטרנספר. המפד"ל, השותפה האפשרית העתידית של "האיחוד" במסגרת מערך כוחות משותף, מנסה לסחוב את "האיחוד" פנימה. בחירות היום הן רעות למפד"ל, ו"האיחוד" כאופוזיציה, חוששים במפלגה הדתית-הלאומית, ינגוס עוד יותר בכוחה המדולדל של המפד"ל. תמונת המצב, מעריכים בשתי המפלגות, תתבהר אחרי הצבעת האי אמון ביום שני הקרוב.