על פי הערכות מינהל המחקר של המוסד, השנה וב- 2003 שיעור המשפחות שהכנסתן תהיה נמוכה מקו העוני יעלה מ- % 17.7 ב- 2001 ל- % 19.1 מכלל המשפחות בישראל. שיעור הנפשות העניות יעלה ל- 1.29 מיליון - כלומר, תוספת של 120 אלף איש שיהוו % 21.7 מהאוכלוסייה בישראל, ושיעור הילדים העניים יעלה ל- 605 אלף ויהווה % 30.6 מכלל הילדים. משמעות הדבר שכמעט כל משפחה חמישית תיחשב ענייה וכמעט כל ילד שלישי יחיה במשפחה ענייה.

בשנה שעברה נוספו 81 אלף ישראלים למעגל העוני, ושיעורם מכלל האוכלוסייה עלה בכמעט אחוז והגיע ל- % 19.6. כ- 50 אלף מהעניים החדשים הם ילדים. שיעורם מכלל אוכלוסיית הילדים עלה ב- % 1.7 והגיע ל- % 26.9, שהם 530 אלף ילדים. הנתונים לא כוללים את תושבי מזרח ירושלים.

שיעור המשפחות העניות נותר ברמה דומה לזו של השנים האחרונות - כ- % 17.7, הודות לשתי התפתחויות אשתקד: כניסתו לתוקף של חוק הלפרט, שהיטיב עם משפחות שלהן חמישה ילדים ויותר, ותוספת של כמעט % 10 לקצבאות הביטוח הלאומי ששולמו למשפחות נזקקות ב- 2001, בהתאם לגידול בשכר הממוצע במשק בעקבות שגשוג מגזר ההיי-טק בשנת 2000.

הממצאים מבהירים באופן מובהק את תרומת הקצבאות להקטנת ממדי העוני ב- 2001, על אף האבטלה הגוברת באותה תקופה. שיעור המשפחות שנחלצו מעוני בזכות הקצבאות עלה מ- 44.2 % ל- % 47.4.

בני ברק נותרה העיר הענייה בישראל - אך מצבה השתפר יחסית לשנה הקודמת. שיעור המשפחות העניות ירד מ- % 33.6 ל- % 30.7 ושיעור הילדים העניים מ- % 45.7 ל- % 43.8. ירושלים נותרה העיר השנייה בדירוג העוני ולא חל שיפור במצבה - כמעט רבע מהמשפחות חיו מתחת לקו העוני ויותר משליש הילדים - % 37.5 נחשבים עניים. לעומת זאת, חלה הרעה מובהקת במצבן של שתי ערים - חיפה ובת ים.