הם מתחתנים עם הנשים שלנו
מאת רותי סיני
הארץ, 11.11.2002
מסע הפרסום נגד העובדים הזרים נגוע בהסתה ובגזענות
בשבוע שעבר הגיעו לישראל 52 עובדי בניין מסין ובידיהם היתר לעבוד בחברה קבלנית גדולה. כל זאת אף על פי שלפני חודש הודיע ראש הממשלה, אריאל שרון, על סגירת שערי המדינה בפני עובדים זרים.
באותו שבוע החל מסע פרסומי ברדיו, בעיתונים ובאינטרנט מטעם "מינהלת ההגירה", בעלות של שלושה מיליוני שקלים, שמטרתו לסייע במבצע גירושם של50 אלף עובדים זרים. שם המבצע "עבודה זרה", וכמו השם - גם רבים מתכניו נגועים בהסתה ובגזענות, שלא לדבר על העדר אמת בפרסום.
מיומו הראשון של הקמפיין מתריע המרכז לפלורליזם יהודי, כי הוא עלול לעורר שנאת זרים. "לאורך ההיסטוריה היינו עדים לחברות שבעתות מצוקה תלו מצוקתן בזר, באחר. עלינו מוטלת החובה האנושית שלא לעשות כן. הדברים נכונים במיוחד לרשויות השלטון, שבידן הידיעה כי למצב הכלכלי הקשה סיבות רבות ומורכבות", כתב המרכז לשרי העבודה וביטחון הפנים, למפכ"ל המשטרה וליועץ המשפטי לממשלה.
מסע הפרסום קושר באופן ישיר בין מספר הזרים לבעיית האבטלה - טענה שיש בה מן האמת, אך יש לראותה בהקשר היסטורי, כלכלי וחברתי רחב. הצגתה בשני משפטים - "160 אלף עובדים זרים לא חוקיים. 260 אלף מובטלים. זה לא הגיוני, זה לא חוקי וזה לא עובד" - אינה אלא דמגוגיה מסוכנת. רוב העובדים הללו לא הסתננו לישראל במרמה - הם הובאו על ידי הממשלה, בהיתר, כדי שיעבדו אצל קבלנים, חקלאים ומעסיקים אחרים שלחצו לקבל עוד ועוד עובדים זולים במקום הפלשתינאים (הזרים היו אף זולים יותר).
כל הממשלות בעשור האחרון נכנעו ללחצים, ובמקביל הצהירו בצדקנות, כי יש לצמצם את מספר העובדים הזרים. הישראלים היו יקרים מדי, ולכן העדיפו הממשלות לשלם להם דמי אבטלה או הבטחת הכנסה, וכך לאפשר לבעלי ההון ליהנות מרווחים נאים. בצורה שבה מציגה את הדברים מינהלת ההגירה, שם מגוחך ומטעה לגוף שהוא למעשה יחידת משטרה, במדינה שאין אפשרות חוקית להגר אליה - הזרים לא רק גוזלים את מטה לחמם של המובטלים הישראלים המשתוקקים לקטוף תפוזים ולטייח קירות, הם גם משתמטים מתשלום מסים ומהווים נטל כבד על תשתיות המדינה וקופתה.
טענה זו מתעלמת מכך, שכ- 100 אלף זרים העובדים בהיתר גם משלמים מסים, וכל העובדים הזרים מוציאים כסף בישראל - הם קונים במכולת, משלמים שכר דירה, רוכשים טלפונים ניידים, ועוד. על פי ההערכות של מרחב ההסתדרות באזור תל אביב, הם מוציאים מדי שנה כ- 800 מיליון שקל. ואולם על פי מסע הפרסום, לא רק שהזרים גוזלים את פרנסת הישראלים ומרוששים את קופת המדינה, הם גם "מתחתנים עם הנשים שלנו". "הצביון היהודי של המדינה נפגם בשל נישואי תערובת", מודיעה מינהלת ההגירה באתר האינטרנט של המשטרה, שם מוצגת רשימה ארוכה של הסכנות האורבות לישראלים מצד הזרים.
לא ברור, אם למשטרה יש מידע מודיעיני על גל של נישואים בין זרים ליהודים (לארגוני הסיוע לא ידוע על יותר מכמה עשרות ספורות בשנה), אך ברור שיש לה דעות בנושאי חברה וכלכלה. עם זאת, היא רחמנית. בצד האשמות על כך שרבים מהזרים הם עבריינים שעוסקים בזנות ובזיוף תעודות, ואגב, גם עלולים להתחבר עם גורמי פח"ע - היא מביעה כעס על כך שהם חשופים למעסיקים שמתעללים בהם ואינם זכאים לשירותים סוציאליים (האין המשטרה יודעת, שילדיהם לומדים בגנים ובבתי ספר והם זכאים לרכוש ביטוח בריאות ולקבל קצבאות מסוימות מהביטוח הלאומי בלא קשר למעמדם?)
המשטרה, בכל מקרה, מגרשת את הזרים באופן הומני ומחזיקה אותם ב"תנאים משופרים", לדבריה. על האזרח הרומני שנשכח בתחנת המעצר בפתח תקוה במשך חודשיים וחצי ועל מאות אחרים הישנים על הרצפה בבתי מעצר לא שמעו כנראה במינהלת ההגירה. ונחמה אחת נותרה אולי לזרים - במספר הטלפון שאליו מפנות מודעות המינהלת כדי שמעסיקים יוכלו לברר פרטים על חוקיות העסקתם של זרים ומלשינים יוכלו להשאיר מידע, קשה אם לא בלתי אפשרי לקבל מענה אנושי, למרות - או אולי בגלל - שמועסק שם ישראלי.