בקרב הארגונים הפלשתיניים - מהתנזים ועד זרמים בחמאס - הולכת ומתגבשת מדיניות תואמת קו התפר. כלומר, תיחום המאבק בשטחי הגדה והרצועה והפסקת הפיגועים מעברו השני של הקו הירוק. במקרה הפחות גרוע, שיעלה בידם לבלום את סרבני מדיניות ה"פיגועים בשטחים בלבד", כל מה שיישאר מגדר ההפרדה הוא מאות מיליוני שקלים שהולכים ונקברים באדמה. במקרה הרע, שהפלשתינאים לא יצליחו להחזיר את המתאבדים לבקבוק, קו התפר הפרום יגבה קברים נוספים בתוך תחומי ישראל.

בעקבות כל פיגוע, אחרי שמיצו את העדים מהשטח, דרשו בשלום הפצועים ושוחחו עם מפקד המשטרה, המראיינים מגיעים לקו התפר. שאלה ראשונה: היכן בדיוק חצו המחבלים את הקו הירוק הווירטואלי? שאלה שנייה: מדוע הגדר באזור הזה לא הושלמה עדיין? שר הביטחון, או מנכ"ל המשרד, מספרים על "התקדמות העבודות בקצב רצחני", ומבטיחים שבעוד חודשיים, לכל היותר עד יולי הבא, תבוא לציון גדר. כאילו שאם הדחפורים היו יכולים לעבוד 28 שעות ביממה, האנשים הטובים שנרצחו בפיגוע האחרון היו מגיעים הביתה בשלום.

האשליה הזו שהממשלה מוכרת לציבור (ולעצמה?), מדירה שינה מעיניהם של כל הגורמים המעורבים בפרויקט מרחב התפר. הם שומעים את הוויכוחים ששר הביטחון בנימין בן אליעזר מנהל עם ראש הממשלה על כמה עשרות מיליונים בתקציב המדינה ואינם יודעים את נפשם. התקציב הזה עתיד להוריד לטמיון מאות מיליונים שהממשלה השקיעה עד היום בגדר ולהפוך אותה לפיל לבן. פקידים וקצינים בכירים מתקשים לאבחן מה מסתתר מאחורי התופעה שהם מכנים בדיונים פנימיים "אסון לאומי", לא פחות.

אחד מהם, שביקש להישאר בעילום שם ("איני יכול להפסיד את משרתי", הסביר), אמר שהוא לא יכול לשתוק. "הבטיחו לנו הפרדה חכמה ולא פסחו על שום איוולת", פותח האיש ומונה את המחדלים אחד לאחד: "השערורייה הגדולה ביותר היא חוסר התיאום בין מועדי הקמת הגדר לבין מועד הקמת המעברים, התצפיות ואמצעי השליטה והבקרה. כל הכסף הושקע בגדר עצמה ולא נשאר תקציב לשום דבר אחר. 60 מיליון שקלים שהוקצו למעברים, הועברו למכשול הפיסי. המינהלת מטפלת בגדר, הצבא - בתצפיות, רשות שדות התעופה - במעברים".

אותו בכיר אומר שבישיבת הממשלה שהתקיימה ב-4 בספטמבר "נקבע כי 'המועצה לביטחון לאומי תבצע עבודת מטה ביחס לקביעת האחריות לתפעול המעברים בין שני צידי הגדר, וכי התכנון יופקד בידי משרד הביטחון בשיתוף משרד התחבורה (רשות שדות התעופה)'. עוזי דיין, שלקח על עצמו את הפרויקט, פרש ומחליפו, אפרים הלוי, קבע את מושבו בלשכת ראש הממשלה ואינו מראה סימנים שהגדר מושכת את לבו".

לדבריו בתוך 7-6 חודשים צריך להפעיל את 120 הקילומטרים הראשונים של הגדר, אולם "אין בתקציב אפילו גרוש אחד לכוח אדם. מדברים על הפרטת השמירה; מישהו עשה חשבון כמה זה יעלה? איזה טעם יש להקים גדר בלי כוחות שיגיבו בזמן לנורת האזעקה שתורה על פריצה בגדר? מי ישמור על עשרות הפשפשים שיהיו מפוזרים לכל אורך הגדר, כדי לאפשר לחקלאים פלשתינים להגיע אל אדמותיהם ולשוב הביתה? לפי החישוב המקובל אצלנו, על כל עשרה קילומטרים של גדר צריך להפקיד לפחות פלוגה אחת. כלומר, כדי לפקח על כ- 400 קילומטרים, לכל אורכה של הגדר, במשך 24 שעות ביממה, צה"ל יהיה זקוק ל- 40 פלוגות, אם לא יותר, משני צדי הגדר. מהיכן יימצאו לפתע 5,000 חיילים? גם כך דווח לאחרונה כי מפקדי הגדודים הסדירים עומדים לסיים את תפקידם בלא שעברו אימון גדודי מסודר אחד".

ראש מינהלת קו התפר במשרד הביטחון, נצח משיח, אמר אתמול שכדי להשלים את הקטע הראשון של הגדר (סאלם-כפר קאסם) עד יולי הבא כמתוכנן, יהיה צורך להוסיף לפחות 400 מיליון שקל ל- 600 מיליון השקלים שהאוצר הקצה לצורך כך. ככל שידיעתו מגעת, אין לכך זכר בתקציב 2003. משיח מאשר כי התקציב הזה אינו כולל את ההוצאות לכוח אדם ולתפעול. הוא מאשר גם שמשרדו לא קיבל תקציב להתקנת התצפיות והאמצעים המתוחכמים, שבלעדיהם הגדר תהפוך טרף לגנבים.

שר התחבורה אפרים סנה סיכם השבוע עם שר הביטחון בנימין בן אליעזר, אחרי אין ספור דיונים, שרשות שדות התעופה תקבל על עצמה את האחריות לחמשת המעברים בגדר. הוא אומר שיידרשו לשם כך עד 900 מיליון שקל, שאינם מופיעים בתקציב. מנחם זליכובסקי (מנדול), הממונה על קו התפר ברשות שדות התעופה, אומר שכל מה שקיבל עד היום הוא סכום של 12 מיליון שקל לתכנון המסופים. הוא מזהיר שאם לא יהיו מעברים, לא יהיה שום ערך לגדר.

תא"ל (מיל') יוסי מלמד, יועצו של השר לבטחון פנים המופקד מטעמו על נושא מרחב התפר, מאשר שהוויכוח עם משרד הביטחון בנושא האחריות על הגדר מצוי עדיין בעיצומו. לדברי מלמד, בגלל היקף הפעילות וסיבות אחרות אין שום דמיון בין מרחב התפר בגזרה המזרחית לבין הגדר סביב עזה, הנתונה לאחריות צה"ל. לדבריו, העניין יוכרע בסופו של דבר אצל ראש הממשלה. בינתיים, כל עוד אין החלטה, אי אפשר לתכנן את מערך ההפעלה. הוא טוען שמג"ב יסתפק בעשר פלוגות (בלי עוטף ירושלים) כדי לפקח על המרחב. יש לציין, כי די בסיור חטוף בקו התפר כדי לגלות שבגזרה המיועדת לפלוגה שלמה יש היום בקושי ג'יפ מג"ב בודד.

מלמד אומר שאפשר לתמרן בין הסעיפים השונים ולהעביר, למשל, כספים מהגדר לאמצעים המתוחכמים. גם הוא מאשר שאין תקציב למעברים, כולל שני המעברים הכלולים בשלב א', המיועד להפעלה כבר בחודשים הקרובים. הוא מציע להסתפק בשדרוג מעברים קיימים בעזרת התקציב הקיים.

המחמירים חושדים שמדובר בהחלטה של ראש הממשלה לשתף פעולה עם המתנחלים ולהוציא לגדר את הנשמה עד שתקרוס. ראשי המתנחלים לא הסתירו מלכתחילה מאנשי מינהלת מרחב התפר, כי הם לא יזילו דמעה על הגדר. הם יודעים שגושי ההתיישבות הגדולים שהימין רוצה להכניס לתוך ישראל ימצאו עצמם מחוץ לגדר. לעומת זאת, באזור צפון ירושלים לבדה, הגדר תשאיר "בצד הישראלי" 60 עד 70 אלף תושבים מהגדה, וזאת לבד מ- 200 אלף ויותר תושבי מזרח ירושלים.

הגדר מאיימת לגזול מידי הימין את הנכס שהם טרחו כל כך למכור לתל אביבים - "יש"ע זה כאן". השאלה הראשונה שזוגות צעירים ישאלו את הקבלנים תהיה "באיזה צד של הגדר תהיה השכונה החדשה?" כמה מחפשי "איכות חיים" ירצו להזדנב בבוקר בתור הכניסה בפתח הגדר ובערב לשוב הביתה כדי להסתגר מאחורי עוד גדר באריאל ובחרמש?