הבנים היקירים נהפכו ליקרים

מאת נחמיה שטרסלר

הארץ, 31.10.2002

 

אחד הוויכוחים המתנהלים על תקציב 2003 נוגע לכספים המועברים למתנחלים. מפלגת העבודה טוענת שיש לקצץ בהם, אך שר האוצר אומר שהקיצוצים שנעשו בתקציב פוגעים בכל שכבות הציבור, גם במתנחלים. לכן דרישת העבודה אינה במקומה, ואין אפשרות לבטל את הקיצוץ בקצבאות הזיקנה, את הפגיעה במשפחות חד הוריות ואת השחיקה בקצבאות הבטחת הכנסה - כי אין יש מאין.

ואולם כאשר שרויים בתקופת חירום מן הראוי לבדוק הכל. האם צודק לתת כה הרבה לבנים היקירים של שרון? והאם מאחורי תקציבי הענק לא מונחים גם שיקולים פוליטיים-אישיים - שהרי אין לשכוח, כי המתנחלים הם היום שיעור נכבד במרכז הליכוד ובקרב המצביעים בפריימריס?

האמת היא, שקשה מאוד להעריך את גודל התקציב שמקבלים המתנחלים. אין בתקציב2003 סעיף "התנחלויות", כמו שאין סעיף "באר שבע". שיטת מימון ההתנחלויות לאורך השנים מוסווית במכוון. המימון מתחלק בין משרדים רבים, וכל שר פועל לפי השקפת עולמו. למשל, משרד התיירות - שבראשו עומד יצחק לוי מהמפד"ל והמנכ"ל שלו הוא אהרן דומב מראשי המתנחלים - רואה בשטחים את האזור החשוב ביותר לפיתוח התיירות כי ידוע שתיירים אוהבים לנסוע באוטובוסים ממוגני ירי.

או, למשל, תקציב "הבנייה הכפרית", השייך למשרד השיכון שבראשות נתן שרנסקי. מתוך 290 מיליון השקלים המצויים בסעיף תמים זה, 130 מיליון מועברים לבנייה בשטחים. גם "מבצעי ההנחות" שמארגן שרנסקי מיועדים להגדיל את מספר המתיישבים בשטחים באמצעות מתן מענקים והלוואות כה נדיבים, עד שלא צריך יותר מעשרת אלפים שקל כדי לרכוש קוטג' בשטחים. דוגמה נוספת: כל תקציב "החטיבה להתיישבות" השייך למשרד החקלאות שבראשות שלום שמחון (138 מיליון שקל) מיועד לבנייה בשטחים.

וכך, משרד הביטחון (ולא מע"צ) מממן את הכבישים העוקפים, משרד הדתות יעביר בשנה הבאה 50 מיליון שקל לבניית בתי כנסת ומקוואות בשטחים, ומשרד החינוך יעניק הנחה של % 90 בשכר הלימוד בפעוטונים (בין הגילים שלוש לארבע), וחינוך חינם מגיל ארבע לכל ילדי ההתנחלויות - כאילו מדובר במקרי סעד.

משרד הפנים, בראשות אלי ישי, מעדיף גם הוא את השטחים על פני עיירות הפיתוח. מדו"ח של המשרד על שנת 2001 מתברר, שגודל התקציבים שמקבלות המועצות האזוריות והמקומיות בשטחים גבוה בהרבה מהתקציבים שמקבלות עיירות הפיתוח. את המקומות הראשונים בטבלת ההקצבות תופסים אך ורק יישובי השטחים. במקום הראשון נמצאת המועצה האזורית מגילות שבצפון ים המלח, עם תיקצוב של 14,410 שקל לנפש; אחריה יישובי בקעת הירדן עם 10,480 שקל לנפש; אחריהם המועצה האזורית חברון עם 8,610 שקל לנפש, ואחריה, במקום הרביעי, המועצה המקומית מעלה אפרים שבשומרון, עם 7,580 שקל לתושב.

ומי משתרך בסוף? בית שאן עם 3,610 שקל לתושב, אופקים עם 3,530 שקל, שדרות עם 3,250. לוד נמצאת במקום ה- 219 עם 1,520, טייבה עם 1,500, רמלה עם1,440 וכרמיאל עם 1,190 שקל לתושב. האם צריך הוכחה טובה יותר למדיניות הצינית של ממשלת שרון-שלום - עוד לשטחים ופחות לעיירות הפיתוח?

ח"כ מוסי רז ניסה להעריך השבוע את הסכומים וההטבות שיקבלו תושבי השטחים בתקציב 2003. הסכומים הגלויים שהוא מצא בתקציב מגיעים ל- 1.9 מיליארד שקל לשנה, ועוד כמה מיליארדים מוחבאים בסעיפים אחרים, סמויים מן העין. איך איפוא יכולים שרון ושלום לטעון, שאין ממה לקצץ? יש והרבה. אלא שבשביל זה צריך לחזור לסדר העדיפויות הנכון של יצחק רבין ב- 92' : פחות לשטחים, יותר לפריפריה.

 

 

 

היקף הטבות המס ב- 2001 לתושבי השטחים - 130 מיליון שקל

מאת מוטי בסוק

הארץ, 6.11.2002

היקף הטבות המס למתנחלים תושבי הגדה ורצועה עזה הגיע לכ- 130 מיליון שקל בשנת המס 2001 - כך עולה מנתונים שפורסמו אתמול בדו"ח השנתי החדש של מינהל הכנסות המדינה. זוהי פעם ראשונה שגורם רשמי במשרד האוצר חושף נתונים על הטבות המס הניתנות למתנחלים.

על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה התגוררו ב- 2001 בשטחים כ- 163.8 אלף מתנחלים, מהם כ- 157.7 אלף בגדה וכ- 6,100 ברצועה. זאת ב- 119 יישובים בגדה ו- 17 ברצועה. מספר הנישומים מתוכם הגיע לכ- 36.3 אלף, רובם בגדה, כ- 34.4 אלף, והשאר ברצועה.

% 28 מהנישומים בגדה היו מתחת לסף המס לעומת % 47 ברצועה. היקף הטבות המס לכל נישום בגדה היה 6,456 שקל בשנה לעומת 8,934 שקל ברצועה. שיעור זיכוי המס בגדה היה % 7 וברצועה % 10.

הנתונים מתייחסים להטבות שמקבלים המתנחלים משלטונות מס הכנסה; אין בהם התייחסות להטבות אחרות שמקבלים המתנחלים מגורמים שלטונים אחרים. תושבים בגדה זכאים להנחה במס של % 7 עד תקרת הכנסה שנתית של 123 אלף שקל, כמעט18 אלף שקל בחודש. בחלק מהיישובים זכאים להנחה גם עובדי הוראה ורופאים, המועסקים ביישוב אך אינם מתגוררים בו.

ב- 2001 נהנו מהטבות מס 478 יישובים בישראל בהם התגוררו כ- 1.2 מיליון תושבים - מהם כ- 400 אלף נישומים, % 15.6 מכלל הנישומים היחידים בישראל. רק % 61 מכלל 400 אלף הנישומים היו מעל סף המס, ולכן נהנו מהטבה במס. העלות הכוללת של ההטבות הסתכמה בכ- 2 מיליארד שקל, שהם % 3.8 מגביית מס הכנסה על יחידים וכ- % 7.5 מאומדן הטבות המס בתחום המיסוי הישיר. הטבת המס הממוצעת לנישום היתה 8,806 שקל.

בפברואר 2001, עם הקמת ממשלת האחדות הלאומית, תמכו ראש הממשלה, אריאל שרון, ושר האוצר, סילבן שלום, בחוק הנגב שהוסיף 136 יישובים בנגב, בהם מתגוררים 423 אלף תושבים, לציבור הנהנים מהטבות מס. החוק הופעל ב- 1 ביולי 2001. במשרד האוצר טענו כי עלותו 700 מיליון שקל. על פי מינהל הכנסות המדינה עלות החוק - לו הופעל כל השנה - היתה 981 מיליון שקל. לא נהנו מהזיכוי במס 49 אלף הבדווים בנגב החיים ביישובים שאינם מוכרים על ידי המדינה. לעומת זאת נהנו מהחוק 62,550 הבדויים המתגוררים ב- 7 יישובים מוכרים בנגב.

 

 

 





כפר רעות-סדאקה
הנהלה
רשימת פרויקטים
מאמרים
דף בית - עברית