במשך 55 השנים האחרונות, או במלים אחרות במשך כל חיי, ביקשה ישראל ממני ומיהודים אמריקאים אחרים דבר אחד - עזרה. אני חושב שהגיע הזמן שישראל תכיר בחוב שאולי יש לה ל-%60 מהעם היהודי שבוחרים לא לחיות בה.

כן, אני מבקש עזרה מישראל. טובה גדולה. אני מבקש מכם לפנות את היישובים בגדה המערבית, עזה ורמת הגולן. ונסו - באותה מידה של נחישות שגיליתם בבניית כוחה הצבאי של ישראל - להגיע לשלום מעשי עם השכנים שלכם.

אני מבין שאתם כעת במצב קשה וזו בקשה גדולה, אבל גם אתם ביקשתם הרבה מאתנו. אמנם קשה להשיג נתונים מדויקים בעניין זה, אבל נראה שארה"ב מעבירה לישראל כ-10 מיליארד דולר בשנה, באמצעות סיוע ממשלתי, סיוע פרטי וכן תרומות. ייתכן שעם השנים הסכום הזה פחת, אך הוא תמיד היה נתח גדול מהתמ"ג של ישראל. קשה להניח שתרמנו לכם פחות מחצי טריליון דולר.

בתמורה חייבים הישראלים לכל הפחות להאזין לדברי. בצעירותי עבד אבי ב"מגבית היהודית המאוחדת" ואחר כך בארגון ה"בונדס". לא ראינו אותו הרבה משום שהעבודה שלו היתה חשובה. עם התבגרותי תרמתי כספים לישראל וקניתי עצים לנטיעה. למען האמת, בנקודה מסוימת הפסקתי לתמוך בישראל - בעיקר בגלל רתיעה מהמדיניות הישראלית, וכן משום שישראל נעשתה מדינה משגשגת. אבל בחצי המאה האחרונה היו היחסים חד-צדדיים לחלוטין. אתם ביקשתם, אנחנו הגבנו.

עכשיו אני מבקש. התעקשותכם להחזיק בהתנחלויות בגדה המערבית ובעזה, והעימותים הנובעים ממדיניות זו, מסכנת יהודים ברחבי העולם. שורת ההתקפות שהיו באחרונה באירופה ובמקומות אחרים קשורה ישירות לכיבוש. אני לא זקוק להרצאות על כוחה של האנטישמיות בעולם. סבלתי ממנה וחייתי אתה. אבל עד לפני כמה שנים הלכה ונעשתה האנטישמיות תופעה שולית בעולם המפותח. המאבק על הגדה המערבית הפיח חיים באידיאולוגיה גוססת, אם כי לא מתה.

מנקודת המבט שלי ישראל מחזיקה את יהודי העולם כבני ערובה לרעיון ארץ ישראל השלמה. כדי ש-200 אלף יהודים יחיו בנוחות מתגרה בגדה המערבית, עזה ורמת הגולן, נאלצים כל השאר לראות כיצד יחסיהם עם שכניהם הולכים ומידרדרים ותחושת הסכנה הולכת וגוברת.

גם אילו קיבלתי את ההנחה התנ"כית, שליהודים יש זכות על אותה פיסת נדל"ן לוונטינית - ואינני מקבל אותה - המציאות הפוליטית קובעת שלא תוכלו להגיע לשלום אם תמשיכו לשאוף להשגת מטרותיכם הנוכחיות. אתם מעמידים את עצמכם ואת שכניכם בסכנה רבה יותר. אתם מסכנים את אלה מאתנו שתרמו ביד רחבה כל כך לקיומכם.

כך שאני שוב מבקש מכם, גלו דאגה כלשהי ליהודי העולם, לתומכים ביהודים ולשלום בכלל. אם לא תוותרו על קהילותיכם הצבאיות-למחצה בשטחים, המלחמה והמחלוקת רק ימשיכו. וככל שאתם מסכנים יותר את אלה מאתנו החיים מחוץ לישראל, כך אתם מסתכנים באובדן בסיס התמיכה שלכם.

למעשה, אם ישראל תתעקש להמשיך בכיבוש, אנקוט פעולה. אדרוש את העצים שלי בחזרה. אתם חייבים לי.