אף שבנק ישראל העלה את הריבית ב-%1.5 במהלך מפתיע, ואף שפערי הריבית בין השקל לדולר עלו לרמה של %5.3, שער הדולר לא ירד באופן משמעותי. אתמול, ביום המסחר הראשון לאחר ההודעה על הריבית, השער היציג ירד בכרבע אחוז בלבד.

דוד קליין העלה את הריבית מחוץ ללוח הזמנים הרגיל, כדי למנוע חריגה גדולה בשיעור האינפלציה. הוא נוכח לדעת כי קיימת מגמת עלייה ברורה בציפיות לאינפלציה, שהגיעו לאחרונה לרמה של %5 ב-12 החודשים הקרובים - הרבה מעל ליעד של בנק ישראל, העומד על רמה מקסימלית של %3 לשנה.

לבנק ישראל התברר כי הפיחות לא נעצר, אף שתוכנית החירום הכלכלית עברה בכנסת בשבוע שעבר. שער הדולר (לפי המסחר באופציות) עבר ביום ראשון את מחסום ה-5 שקלים, ובבנק ישראל העריכו שהסוחרים והיצרנים לא יוכלו לספוג עוד את העלאת שער החליפין והם ייאלצו להעלות מחירים, ולכן האינפלציה תמשיך ותעלה. בבנק גם מודאגים ממצב התקציב. תוכנית החירום היתה צריכה להיכנס לתוקף כבר בתחילת יוני, והאיחור שנוצר יביא להקטנת ההכנסות ממסים. הקיצוץ בקצבאות הילדים לכל מי שאינו יוצא צבא נועד להיות %30, אך עקב התערבות היועץ המשפטי לממשלה הוא הורד ל-%20 - כך שנוצר חסר של 250 מיליון שקל בתקציב. ההטבות במס ליישובי הפריפריה והשטחים קוצצו רק בחלקן, וכך נוסף מחסור של 400 מיליון שקל. גם הקפאת השכר במגזר הציבורי, שהיא אחת מאבני היסוד של התוכנית, לא הוסכמה עדיין עם עמיר פרץ.

המיתון עמוק משחשבו. ההכנסות ממסים צפויות לקטון ובבנק ישראל לא מאמינים שהגירעון בתקציב 2002 יעמוד ביעד שנקבע, %3.9 מהתוצר, אלא יגדל מעבר לכך. יש הסבורים שהבעיה נעוצה ביחסים הרעים שבין הנגיד לשר האוצר. אך אין זה סביר שחוסר האהבה בין השניים יביא אותם לשעבד את מדיניותם לאינטרסים זרים.

יש המקווים לתוכנית נוסחה שתוציא את המשק מן המשבר. אלה מצפים להקטנת הוצאות הממשלה, להעברת כספים מהוצאות שוטפות אל השקעות בתשתית, להפחתת נטל המס ולביצוע רפורמות. אלה צעדים חשובים שרצוי שיינקטו, אך אין די בהם כדי להוציא את המשק מהמיתון.

הבעיה העיקרית במשק היא בעיה מדינית-ביטחונית. המשק מצוי כבר שנה וחצי במלחמת התשה, שהיא הגורם המרכזי למשבר הכלכלי. אי אפשר לחדש צמיחה במשק שהעביר 6 מיליארד שקל תוספת לתקציב הביטחון, שמנהל מלחמה בשטחים וסובל מפיגועים ומטרור רצחני משני צדי הקו הירוק. במשק כזה יורדות ההשקעות, הן המקומיות והן הבינלאומיות. במשק כזה הציבור חושש לצרוך. הוא מעדיף לחסוך, מפחד מפני מה שיילד יום. במשק כזה הציבור חושש ממשבר ולכן מתבצר בדולר. כל פתרון מדיני שיושג ישפיע לטובה במישור הכלכלי. כל יום של עימות ירחיק את המשק מיעדי הצמיחה והשגשוג שהוא ראוי להם.