מאת נדב שרגאי

הארץ, 29.5.2002

ראשי הימין והמתנחלים משרשים מהשיח הציבורי שלהם את המונח פינוי התנחלויות וקובעים שמדובר בטרנספר של יהודים. חלק מהם מסיקים מכך שהפינוי כמו הטרנספר פסול מעיקרו וטוענים שמרצ היא מפלגת טרנספר ליהודים. אחרים מציעים טרנספר הדדי.

לפני שבועות אחדים התקיימה בביתו של איש העסקים מוטי זיסר פגישה יוצאת דופן. שגריר ארה"ב בישראל דן קרצר שוחח במשך כשעתיים עם קבוצת אישים המזוהה עם הציונות הדתית. היו שם עשרות אנשי עסקים דתיים, הזמר דודו פישר, "צמד רעים" וגם אנשי תקשורת משפיעים כמו עורך "הצופה" גונן גינת, עורך "מקור ראשון" אמנון שומרון, ראש מחלקת החדשות של ערוץ 7 חגי סגל והעיתונאי ישראל הראל, בעל טור ב"הארץ".

בשלב מסוים הואשם קרצר, כי התנגדות ארצו להתנחלויות היא למעשה תמיכה בטרנספר. קרצר התקומם. אנחנו לא מתנגדים להתנחלויות מבחינה מוסרית, הוא אמר. ההתנגדות שלנו להתנחלויות היא פוליטית. ואשינגטון, אמר השגריר, "סבורה שישראל תוכל להיות מוגנת יותר ומקובלת יותר בגבולות שאין בהם התנחלויות, ולפיכך ההחלטה על עתידן צריכה להתקבל לפי קריטריונים של כדאיות". "אנחנו", הבהיר השגריר, "איננו לוחצים על ישראל לעקור התנחלויות. עובדה שכבר עשרות שנים אנו מתנגדים להתנחלויות ואתם ממשיכים לבנות אותן ושום דבר רע לא אונה לכם על ידינו".

השימוש במינוח טרנספר כדי לתאר עקירה אפשרית של יהודים מבתיהם בהתנחלויות לא היה מקרי. כבר חודשים רבים, שלצד העלייה המרשימה (בסקרים) בשיעור המצדדים בטרנספר של ערבים, גוזרים יותר ויותר אישים בימין גזירה שווה בין טרנספר לטרנספר. רבים יותר העושים זאת, שוללים טרנספר הן של יהודים והן של ערבים. הם משתמשים בהעדר הלגיטימיות היחסי שעדיין שורר כלפי רעיון הטרנספר לערבים, ומקווים ליצור דה-לגיטימציה דומה לרעיון הטרנספר של יהודים - עקירת ההתנחלויות.

השימוש במינוח "פינוי התנחלויות", שעד לפני שנים אחדות רווח גם בשיח הפנימי של המתנחלים, כמעט נעלם. מטבעות הלשון המקובלות כיום הן "טרנספר" ו"גירוש"'. מן הצד השני, יש בימין כאלה, לא רבים אמנם, שעקרונית, אינם שוללים טרנספר, הן ליהודים והן לערבים. אפילו במועצת יש"ע יש כמה חברים כאלה, שאינם מוכנים להיחשף.

לקו החריג הזה יש כבר כמה דוברים. אחד מהם הוא הרב חיים נבון, תלמיד ורב בישיבה באלון שבות (גוש עציון) ובעל טור ב"נקודה". נבון אומר שאם פינוי מתנחלים היה מבטיח שלום, היה מקום לדון גם בפינוי יישובים יהודיים. אבל הוא מבהיר: "אם לגיטימי לפנות מתנחלים בשביל השלום", אומר נבון, "לגיטימי גם לפנות ערבים לאותה מטרה. מבחינה הומנית", אומר נבון, בן 29, שגדל באלקנה שבשומרון, "עדיף דור אחד של פליטים על פני מאה דורות של מלחמה. סבא וסבתא שלי ושל כולנו היו פליטים ועברנו את זה. באירופה היו במאה העשרים שורה ארוכה של טרנספרים, שהבטיחו לה שקט מתמשך".

נבון אומר שנקודת המוצא שלו היא מוסרית: "יש פער אדיר, שאינו ניתן לטשטוש, בין מוות לבין כל פגיעה אנושית אחרת. הרבה דברים בחיי אדם הם מצערים, בלתי רצויים, לא ראויים, אבל בינם לבין מוות עדיין רובצת תהום מוסרית. רצח של חפים מפשע לא יכול להיות מוצדק בשום עילה שהיא. אי אפשר להרוג אדם חף מפשע ברמה האישית, מכיוון שברמה הלאומית יש בזה תועלת".

אליקים העצני, תושב קרית ארבע וחבר הנהלת מועצת יש"ע, היה הראשון שהשווה עוד לפני שנים בין הטרנספר לערבים לטרנספר ליהודים ופסל קטגורית את שניהם. העצני אינו נלאה מלחזור ולומר שאין הבדל בין טרנספר לטרנספר. "מי שפוסל ובצדק טרנספר לערבים, אינו יכול להכשיר טרנספר ליהודים", אומר העצני שהקו שלו בעניין שני הטרנספרים נהפך בחודשים האחרונים לקו הרשמי של מועצת יש"ע. בניגוד לנבון, שמתייחס לטרנספר כאל מעשה לא מוסרי יחסית, מבחינת העצני זהו מעשה לא מוסרי מוחלט.

העצני פוסל גם טרנספר מרצון. "אין צורך לעודד הגירה", הוא אומר. "יש לנו חוק הקובע שכל אזרח שמפר אמונים למדינה, שר הפנים יגרש אותו מן הארץ באקט מינהלי. קודם צריך ליישם את הסעיף הזה ולהוציא מן הארץ כל אלמנט ערבי שמפר אמונים, שהתנהגותו נוגדת אזרחות".

הוא מתנגד גם לטרנספר בסערת מלחמה שעליו מדבר לאחרונה בני אלון. "יכולתי להסתפק בדחייה קטגורית של הדבר הזה מטעמים של מוסר ומצפון, של עצם הרעיון לגרש אוכלוסייה בכפייה, על פי תכנון מראש לעת שלום או רגיעה. אבל מעבר לזה הרעיון שבני אלון נושא היום בשם 'מולדת' אינו פרקטי, מפני שהעולם של היום מתייחס אליו כאל פשע מלחמה ואף קבע דפוסי פעולה למניעתו בכוח על ידי התערבות צבאית מבחוץ, כפי שראינו בקוסובו".

העצני מסכים שהתרוקנות שטח מדינת ישראל במלחמת השחרור ממרבית הערבים שחיו בו, התחוללה בסערת מלחמה. "בדרך כלל זה לא היה פרי תכנון מוקדם ובחלקה הגדול היתה זו בריחה מרצון", הוא אומר. "'הטרנספר' הזה התאפשר רק אגב המחיר הנורא שעלתה המלחמה על השחרור והקוממיות. %1 מן האוכלוסייה היהודית בהרוגים בלבד (6,500 מתוך 650,000). במונחים של היום מדובר ב-50 אלף הרוגים". העצני משוכנע ש"גם ה'טרנספריסט' הנלהב ביותר לא יאבה לשלם מחיר כזה".

גם מועצת יש"ע שמתנגדת רשמית לטרנספר, מבססת לאחרונה את התנגדותה לפינוי ההתנחלויות על ההתנגדות לטרנספר לערבים והטענה שמדובר בטרנספר של יהודים. הד"ר רון בריימן, יו"ר חוג הפרופ' של הימין לחוסן מדיני וכלכלי, הוא המבטא המובהק של הקו הזה. בריימן קובל על כך ש"משום מה בשיח הציבורי בישראל דיבורים על טרנספר של ערבים מוקעים כפסולים, אבל התבטאויות על גירוש יהודים מבתיהם, למען שלום או 'שלום', אינן נפסלות על ידי הרשויות". בריימן אומר שבישראל יש שתי מפלגות שעל מצען חרוט הטרנספר. מולדת - לערבים ומרצ - ליהודים. מרצ היא מפלגת טרנספר, אבל לא מתייחסים אליה ככזאת, רק מכיוון שמדובר ביהודים".

עמיאל אונגר מתקוע סבור אף הוא כמו חיים נבון מאלון שבות, כי מי שחושב במונחים של עקירה או "כינוס יישובים לתוך גושים" כדי למנוע מצב של חיכוך, חייב להיות עקבי. "אם הוא מתכוון לסלק יהודים מתוך השטח שיישאר בידי הערבים, עליו לסלק גם ערבים מתוך השטח שבו הוא עומד להחזיק. אונגר, כמו נבון, אף הוא בעל טור ב"נקודה", מדבר על "טרנספר הדדי". אונגר הציע באחד מטוריו שערבים ישלטו על שטחים ללא אוכלוסייה יהודית ושיהודים ישלטו על שטחים ללא אוכלוסייה ערבית. ישראל, למשל, תוכל לקבל את מובלעת עוג'א שבבקעת הירדן ותציע בתמורה הורדת יישוב יהודי בבקעה. מדובר בפשרה כואבת והוגנת, שכן את הכאב לא רק אנו נרגיש אלא גם הצד השני".

רעיון דומה לזה של אונגר התגלגל במסדרונות השלטון בתקופת נתניהו, שפסל עקרונית פינוי של יישובים יהודיים, אבל לצדו היה לפחות אדם אחד, ולא זוטר, שלא פסל אפשרות של פינוי יישובים יהודיים, אם במקביל יפונו גם יישובים ערביים. אצל שרון, לפחות בינתיים, בהעדר "אופק מדיני" התפישה היא חד משמעית. הוא כבר הבטיח שאצלו לא יהיה דיון על פינוי התנחלויות עד תום הקדנציה השנייה שלו ועתה הוא נושא ונותן עם "האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו" על דרישותיה לעיבוי משמעותי נוסף של ההתנחלויות, בעיקר של המאחזים, שבמרביתם עדיין מתגוררות משפחות ספורות. המועצה האזורית מטה בנימין, למשל, החלה אתמול במבצע עיבוי היישובים והמאחזים שבתחומה. המטרה המוצהרת: תוספת של אלף משפחות נוספות. ליברמן ואלון מבקשים משרון תוספת תקציב לעיבוי מן הסוג הזה, גם באזורים אחרים.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, הפרופ' למשפטים אמנון רובינשטיין (מרצ), אומר בתגובה שאין הגדרה בינלאומית למונח "טרנספר". "מה שקיים הוא איסור על מדינה כובשת בשטחים שעל פי אמנת ז'נווה מוגדרים שטחים מוחזקים, להזיז אזרחים ממקומם. אין לעומת זאת שום איסור דומה שהחוק הבינלאומי מטיל על מדינה כלפי אזרחיה שלה".

רובינשטיין דוחה את הטענה שהעובדה שפינוי אפשרי של המתנחלים ייעשה על רקע יהדותם הופכת אותו לטרנספר. "זה לא קשור לעניין הזהות, אלא רק לעניין של האזרחות. יש איסור על שלילת אזרחות במקרה כזה ואיש לא מתכוון לשלול מהם את אזרחותם".

בבחירות הקרובות שוב תעמוד על הפרק שאלת החזית הימנית. השותפות האפשריות: מפד"ל, מולדת, תקומה וישראל ביתנו. הבעיה כמו בימי אלדד: הטרנספר. התקדים ההיסטורי של הרשימה המאוחדת בראשות בני בגין אינו תקדים קל. לתקומה, למולדת (בראשות גנדי) ולישראל ביתנו נוסח מצע משותף שהטרנספר לא הוזכר בו כלל. למצע המשותף הוכנס סעיף שקבע כי לכל אחת משלוש התנועות לא יהיה מצע משל עצמה, וכי המצע המשותף הוא מצעה. זאבי עקף אז את האיסור הזה, כאשר הפיץ ברחובות את מצע מולדת לכנסת ה-14. בני בגין לא ידע על כך דבר. אילו היה יודע, ייתכן שהיה מפוצץ את האיחוד. "התועבה הזאת", כינה בגין לא פעם את הטרנספר.