הנחת היסוד של חלק מהמזרחנים, שבאה לידי ביטוי במאמרו של צבי בראל ("דמוקרטיה? אצל הפלשתינאים?", "הארץ", 12.5) ולפיה לא תקום דמוקרטיה בעולם הערבי, היא הנחה מוטעית, ויותר מכך - נגועה בגזענות. הנחת היסוד אצל רוב הישראלים, כי מדינתם, לא מדינתי, דמוקרטית, היא זריית חול בעיני הציבור. ישראל היא דמוקרטית ליהודים ויהודית לערבים.

אחרת כיצד אפשר להסביר את העובדות ההיסטוריות היבשות: ישראל היא המדינה היחידה עלי אדמות שעדיין שולטת בכוח הזרוע על עם אחר; ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם הנאור שמתנה את הענקת הזכויות בקבלת החובות. היריעה קצרה מלהכיל את כל החוקים הגזעניים שמכיל ספר החוקים של ישראל, אשר שמים ללעג ולקלס את מגילת העצמאות שלפיה אין הבדל בין דת, גזע ולאום.

דו"ח מבקר המדינה האחרון הוא הוכחה חותכת למדיניות האפליה הגזעית שהנהיגו ממשלות ישראל לדורותיהן נגד בני המיעוט הערבי החיים בישראל. הצעות החוק המוגשות בסיטונות כדי להגביל את תנועותיהם של הח"כים הערבים מוכיחות, שהרוב המוחץ של חברי הבית אינם מפנימים עדיין את ערכי הדמוקרטיה. בהקשר זה ראויה לאזכור הצעת החוק של ח"כ מיכאל קליינר, לעידוד ערבים להגר למדינות ערב.

החברה הישראלית הולכת בצעדים בטוחים לכיוון הפאשיזם. מפלגה ישראלית, "מולדת", מגיעה לדעת הקהל הישראלי באמצעות רעיון הטרנספר "הדמוקרטי". מדוע כאשר הפאשיסט לה-פן הגיע לסיבוב השני בבחירות לנשיאות בצרפת כינתה זאת העיתונות הישראלית רעידת אדמה? מה ההבדל בין תפישת העולם של לה-פן לבין זו של אנשי מולדת? ומה עם השר המשיחי, אפי איתם, חבר הקבינט המדיני-הביטחוני, שקורא חדשות לבקרים לטרנספר את ערביי ישראל ומכנה את הכפרים והערים הערביים סרטן בגוף המדינה?

ומה עם החוקים המנדטוריים שישראל הנאורה והדמוקרטית עדיין מפעילה נגד הערבים? מדוע לא מתעוררים הנאורים בחברה הישראלית ותובעים את ביטולם? באיזו מדינה מערבית נאורה מונע משרד הפנים, בהסתמך על חוות דעת של השב"כ, מאדם לצאת את גבולות המדינה? באיזו מדינה נאורה מכין משרד הפנים רשימה של אזרחים ערבים המועמדים לשלילת אזרחות? האם הציבור הישראלי יודע, שבחברת החשמל עובדים רק חמישה לא יהודים, כהגדרת החברה, שמעסיקה כ-14 אלף עובדים?

אני מודה - בעולם הערבי אין שום מדינה דמוקרטית. אבל צריך לשאול מדוע אין דמוקרטיה? לא משום שהאדם הערבי איננו רוצה או יכול להיות דמוקרטי, אלא בגלל משטרי העריצות ששולטים בו ללא עוררין, משטרים ריאקציונריים, שלמרבה האירוניה נתמכים על ידי אם כל הדמוקרטיות בעולם, ארצות הברית.

תביעת אריאל שרון לדמוקרטיזציה ברשות הפלשתינית היא תביעה קנטרנית, יהירה ומתנשאת. מדוע כאשר ישראל חתמה על הסכם שלום עם מצרים לא דרשה דמוקרטיה במצרים? כיצד הסכימה ישראל הדמוקרטית לחתום על הסכם שלום עם משטר הרודנות בירדן? שרון שכח שהכיבוש משחית. כיצד יכולים הפלשתינאים לנהל אורח חיים דמוקרטי כאשר עדיין לא קיבלו מדינה?

ובכלל, היכן נשמע כדבר הזה: הכובש מכתיב לנכבש את האג'נדה שלו? שרון ושותפיו צריכים לזכור, שיאסר ערפאת נבחר בבחירות דמוקרטיות בפיקוח אמריקאי צמוד. ומה עם אש"ף, שמאגד בתוכו את מרבית הפלגים הפלשתיניים, האם לא התנהלו בתוכו ויכוחים נוקבים בין הפלגים השונים? האם זה לא מסמל ניצוץ של דמוקרטיה?

לפני יותר משני עשורים אמר ד"ר ג'ורג' חבש, מייסד החזית העממית לשחרור פלשתין, כי אי אפשר לשחרר את פלשתין בלי לשחרר את האדם הערבי מהמשטרים הטוטאליטריים השולטים בו. האמרה הזאת, למרבה הצער, כנראה עדיין תקפה.