הדילמה שבה מתחבטים היום בארגונים הפלשתיניים הלא דתיים נוגעת ליעילות ולמוסריות של פיגועי ההתאבדות בתוך שטחי ישראל. מתרבים הסימנים לכך שאילו היתה ישראל רומזת שהיא מוכנה לשחזר את הבנות "ענבי זעם", אותו הסכם שהוציא את שטחי הגליל ואת כפרי דרום לבנון מהעימות המזוין, היא היתה מוצאת לכך שותפים בתנזים ובגדודי אל-אקצה. ואולם האופציה של הפסקת האינתיפאדה בתוך השטחים נחשבת בעיני הפלשתינאים לריאלית בערך כמו האפשרות שממשלת שרון תפסיק את הפקעת האדמות לצורך סלילת הכבישים העוקפים. אפילו הרמזים על הפסקת אש כוללת, והדיבורים על רפורמות בלא תמורה מדינית ממשית, נחשבים להרהורי כפירה.

בצמרת הרשות אומרים שזו אחת הסיבות שיועצו הכלכלי של ערפאת, מוחמד רשיד, מעכב את שובו מחו"ל; ברמאללה לא אהבו את הדיווחים על השיחות שרשיד ניהל בוואשינגטון בנוגע לרפורמות ברשות (סיבה נוספת: ברמאללה טוענים שרשיד השחיר את שמו של ראש הביטחון המסכל בגדה, ג'יבריל רג'וב, בטענה שהוא הסגיר את אנשי הפתח לידי חיילי צה"ל שצרו על מטהו. השר חסן עספור קיבל מכות נמרצות ועדיין מאושפז בשל אשמה דומה). לאחרונה גם נזכרו ברשות במוצאו הלא פלשתינאי של רשיד ונוהגים לכנותו - החבר הכורדי-עיראקי של ערפאת .

מי שמצפה שהפלשתינאים ימתנו את מאבקם במתנחלים, כדאי שיחליף כמה מלים עם עזיז עמרו, סגן השר לענייני הוואקף של הרשות. עמרו מבלה את הימים האחרונים בהתרוצצות בין השוק הסיטוני לבין תחנת המשטרה המקומית. כל מבוקשו הוא שהרשות הישראלית תאכוף את החוק על המתנחלים שפלשו לחנויות בשוק הסיטוני, שהן רכוש הוואקף. לאחר הטבח שעשה ברוך גולדשטיין ציוותה ישראל לפנות את השוק, ומאז עומדות החנויות בשיממונן. לפני כמה חודשים פלשו מתנחלי חברון לאחד המבנים והסבו ארבע חנויות לדירות ולגן ילדים. בימים האחרונים הם השתלטו על ארבע חנויות בבניין נוסף. עמרו אומר שהוואקף נענה להצעת המשטרה לרתך את דלתות החנויות. אתמול בבוקר המתנחלים הבריחו בכוח את הרתכים ואת השוטרים שחיפו עליהם וכלאו את אנשי הוואקף בקומה השנייה.

החברונים שואלים את עצמם אם המשטרה היתה נוהגת באותה מידה של איפוק אילו היו פלשתינאים פולשים לחנות של יהודי. התנהגותם של המתנחלים ושוויון הנפש, במקרה הטוב, שכוחות הביטחון מגלים כלפי מפירי חוק יהודים בשטחים מחזקים את ידיהם של הפלשתינאים התומכים במאבק אלים. הפרשנות שלהם לתופעה המתרחבת של הפקעת אדמות, סגירת שטחים ועקירת עצים היא שהמלחמה נגד המתנחלים היא מלחמה על הבית.

אפילו למואזין במסגד שליד הרובע היהודי בחברון אין מתירים לקרוא למאמינים לתפילה. החיילים הסבירו לאנשי הוואקף שהקריאה, הנהוגה שם מאות בשנים, מאיימת על שלום הציבור. המצב מזכיר את מאבקם של האלג'יראים במתנחלים הצרפתים. גם אם מישהו למעלה יחליט לעצור את המתאבדים בדרך לפתח תקוה, אין שום סיכוי שיימצא מנהיג פלשתינאי שיגנה חברוני שיירה במתנחל שפלש לביתו.