בסך הכל פינוי המתנחלים לא יעלה כל כך הרבה
מאת עקיבא אלדר
הארץ, 7.5.2002
במחצית השנייה של שנת 2000, בעיצומו של המו"מ בין ממשלת ברק לפלשתינאים על הסדר הקבע, הוכן במשרדו של הפרופסור לכלכלה חיים בן שחר ("חבש") מסמך שכותרתו "בית בישראל לכל מתנחל (שם זמני)". בדברי המבוא הגדיר בן שחר את המסמך "תוכנית פיזיבילית להחזרת המתנחלים לתחומי מדינת ישראל בגבולותיה, כפי שייקבעו בהסדר הקבע". בן שחר נחשב למעין כלכלן הסתרים של ראשי מפלגת העבודה והיה מועמד בעבר לתפקיד שר האוצר מטעמה. האינתיפאדה, שהקדימה את הסדר הקבע, שיכנעה את בן שחר שזה לא הזמן להטריד את ברק בתוכנית לפינוי התנחלויות. בימים אלה, לקראת קמפיין ההפרדה החד-צדדית של המועצה לשלום וביטחון, בן שחר עידכן את התוכנית והסכים לשחרר אותה לפרסום.
"ההתנחלויות אינן המכשול היחיד בדרך להסדר, אבל הן מכשול מרכזי ביותר", כתב בן שחר בדצמבר 2000. גם היום הוא חותם על כל מלה: "ראשית, הן מונעות אפשרות להקים מדינה פלשתינית עם רצף טריטוריאלי וגבולות סבירים, ולכן מעכבות השגת הסכם מדיני. שנית, שימור ההתנחלויות ופיצול טריטוריאלי בכבישים עוקפים מזמין התגרות טרוריסטית בלתי נפסקת, אשר תחבל בכל הישג של הסכם ביניים או הסדר הקבע... יותר ויותר מתרחבת ההבנה הציבורית והמדינית, כי שימור כל ההתנחלויות במקומן איננו מתיישב עם השגת הסכם שלום".
להלן עיקרי התוכנית:
הנתונים
"על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו בסוף שנת 1999 בתחומי הגדה המערבית ורצועת עזה 145 יישובים ובהם 179,000 תושבים. יש להניח שמספר המתיישבים כיום מתקרב ל-200,000. במסגרת הסדר הקבע סביר להניח, שאזורי ההתיישבות בתחומי ירושלים רבתי וסביבתה ואזורים אחרים ליד גבול הקו הירוק יסופחו לישראל. סיפוח זה יהיה, כנראה, בתמורה לשטחים מסוימים שישראל תסכים להעביר לריבונות פלשתינית בסמוך לרצועת עזה. כתוצאה מכך, רובם של המתיישבים בשטחים ייכלל בתחומי מדינת ישראל על גבולותיה המתוקנים.
"סקירה מפורטת של מפת ההתנחלויות מראה, כי לפחות כמאה יישובים עם כ-60,000 תושבים לא יוכלו להיכלל בשטח המסופח למדינת ישראל במסגרת הסכם הקבע. לצורך הצגת התוכנית הונח כי מספר המתיישבים שלא יסופחו יגיע ל-80,000. מטרת התוכנית לאפשר לאזרחים אלה לעזוב את מקום מגוריהם ולעבור מרצונם ליישובים אחרים שבתחום מדינת ישראל.
"יש לזכור, כי רבים מן המתיישבים תומרצו להתיישב בשטחים על ידי ממשלות ישראל השונות, ולכן פתרון הוגן עבורם הוא גם חובה מוסרית של המדינה. בתמורה לוויתור על מקום המגורים הנוכחי וללא כל תשלום, יוצע לכל משפחה בית מגורים זהה בתנאים דומים בתחומי מדינת ישראל".
אומדנים כספיים
התוכנית מסתמכת על הערכה, כי עלות אספקת פתרונות דיור הוגנים וזהים לכ-80,000 מתיישבי השטחים תהיה כ-2.4 מיליארד דולר. התחשיב הוא כדלהלן: "אנו מניחים, כי גודל ממוצע של משפחה ביישובים אלו הוא לפחות5 נפשות. מדובר איפוא ב-16,000 יחידות דיור. מבדיקות שערכנו, אנו מעריכים את העלות הממוצעת לבנייה של יחידת דיור (כולל פיתוח השטח) בסכום הנאמד ב-150,000 דולר. לפיכך, העלות הכוללת של בניית יחידות הדיור הללו תגיע ל-2.4 מיליארד דולר. הקרקע תסופק על ידי מינהל מקרקעי ישראל.
"המימון לסכום זה יושג ממספר מקורות, כחלק מחבילת הסכם השלום: חלק מן המימון (כמחצית?) יתקבל בתמורה למסירת יחידות הדיור המפונות לידי המדינה הפלשתינית. התשלום יבוא מהמדינות התורמות ומקרנות הסיוע לבניית מגורים במדינה הפלשתינית. מרבית החלק הנותר ימומן מהלוואות ומענקים שישראל תקבל כחלק מההסדרים הקשורים עם הפריסה מחדש במסגרת הסכם השלום. אם תישאר יתרה כלשהי, היא תבוא מתקציב המדינה ותמומן על פני 3-2 שנים. זה יהיה סכום לא מהותי. הקרקע שתסופק על ידי המדינה לא תהווה נטל על תקציב המדינה".
תוכנית הדיור
"מספר יחידות הדיור החדשות הנבנות מדי שנה בישראל הוא כ-40,000 וזאת בתקופת מיתון בבנייה. הקמה של 16,000 יחידות דיור על פני תקופה של שנתיים-שלוש מגדילה את היקף הבנייה בפחות מ-%15 לשנה. כושרו של ענף הבנייה לעמוד במשימה זו אינו מוטל בספק. יתר על כן, יהיה בכך משום עידוד לענף הבנייה וסיוע מסוים ליציאה מהמיתון בתחום הבנייה.
"כדי להקל על המתיישבים ניתן לאפשר להם בחירה מתוך מספר חלופות. ניתן להציע אפשרויות להתיישבות באזורים ירוקים כמו אזור חריש (בין חדרה לוואדי ערה), מזרחית לקרית גת, אזור להבים בדרום הר חברון, הגליל, הערבה (למתיישבים חקלאיים כגון מתיישבי בקעת הירדן), ובנוסף, מודיעין וסביבתה, בית שמש וסביבתה, וכן באזורים המצויים כיום בגדה המערבית, ואשר יסופחו לישראל במסגרת הסכם השלום. עידוד מיוחד יוכל להינתן להתיישבות בעיירות פיתוח.
"יש להדגיש, כי המתיישבים יוכלו לבחור את אזור המגורים ואת התכונות של יחידות הדיור - בית בודד באזור כפרי או כל בחירה אחרת - על פי העדפותיהם האישיות. חשוב לתת לתושבים את ההצעה ההוגנת והנדיבה ביותר".
העדכון
לפני שבועיים, לקראת פתיחת הקמפיין של המועצה לשלום וביטחון, עידכן בן שחר את אומדן מחיר פינוין של ההתנחלויות בהתאם למפת ההפרדה של המועצה. המפה החדשה מחייבת בשלב זה פינוי של כ-40 יישובים ובהם כ-25,000 תושבים בלבד. על סמך ההנחה כי גודל ממוצע של משפחה ביישובים אלו הוא לפחות 5 נפשות, מדובר בכ-5,000 יחידות דיור. על פי הבדיקה שעשה משרדו של בן שחר, העלות הממוצעת לבנייה של יחידת דיור (כולל פיתוח השטח) נאמדת גם היום ב-150,000 דולר. לפיכך, העלות הכוללת של בניית הדיור החלופי תגיע ל-750 מיליון דולר. את הקרקע יספק מינהל מקרקעי ישראל. לתחשיב זה משמעות רבה משום שנהוג להעריך את עלות הפינוי בסכומים מרתיעים של מיליארדים רבים.
התוכנית מביאה בחשבון שלא יינתנו פיצויים מעבר לדיור חילופי בתחום הקו הירוק, ששוויו ממילא גבוה יותר מנכס מקביל בשטחים. ההנחה שלא יהיו פיצויים מבוססת על ההתחייבות שעליה חותמים המתנחלים, אבל יישומה הוא כמובן שאלה פוליטית. לעומת זאת, פינוי היישובים המרוחקים יחסוך עלויות ביטחון ותשתית גדולות. מאחר שמדובר ביישובים קטנים, פינוי עסקים הוא אינו גורם משמעותי.
בן שחר מציין שאם תוכנית ההפרדה תבוצע בתמיכה פוליטית בינלאומית, קיימת אפשרות שחלק מסכום זה יתקבל בתמורה למסירה מסודרת של יחידות הדיור המפונות לידי הפלשתינאים. התשלום יבוא מהמדינות התורמות ומקרנות הסיוע המיועדות לבניית מגורים לפלשתינאים. יתרת הסכום תמומן מתקציב המדינה על פני שנתיים-שלוש ומכיוון שאת הקרקע יספק המינהל, התוכנית לא תהיה נטל על תקציב המדינה.
דרוויש מוותר על זכות השיבה
שייח עבדאללה נימר דרוויש היה ביום חמישי שעבר אורח בסדרת ההרצאות של מרכז רבין על הדמוקרטיה הישראלית. "הפלשתינאים אומרים שמה שקרה בוועידת קמפ דייוויד לא יכול להיחשב למשא ומתן", אמר מנהיג הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית. "הם מסבירים שערפאת היה אז חלש מכדי להגיע להסכם. היום, אחרי מה שעשיתם לו, הוא מרגיש חזק ולכן זה הזמן לגמור אתו עסקה". ניכר היה שהתכונן לשאלה המתבקשת בנוגע לזכות השיבה. הוא הזדקף במקומו והכריז בפאתוס: "אני, השייח עבדאללה נימר, שאין לו מספר אישי, אומר לכם שאם תאמצו את היוזמה הסעודית על כל מרכיביה, ותדחו רק את זכות השיבה - אהיה חייל בצבא השלום. אעמוד לצדכם גם אם לא תסכימו לכניסה של פליט אחד".
במפלגת העבודה לא המתינו להצהרה של חייל השלום דרוויש כדי לגייס את היוזמה הסעודית למאבקים הצפויים בשבועות הקרובים במרכז המפלגה ובוועדה המדינית. תוכנית השלום של יו"ר הכנסת, אברהם בורג, שעדיין לא החליט אם להתמודד שוב על ההנהגה, נשענת על עקרון הנסיגה לקווי 67' והנורמליזציה ביחסי השכנים עם ישראל, שביסוד המתווה הסעודי (בשילוב עם כמה מעקרונות הצעת קלינטון בנוגע לירושלים ולחילופי שטחים). יו"ר המפלגה, בנימין בן אליעזר, שירבב אותה לאחת מהחלטות הסיעה בכנסת. היא מככבת גם בתוכנית המדינית שהגישו לו באחרונה ח"כ יוסי כץ, דני יתום, משה עמירב ויוסף גינת.
בצל הדיבורים על נסיגה מהשטחים, מתרחשים מתחת לאפו של שר הביטחון מעשים הפוכים. לפי עדותו של א', סטודנט שגויס בצו 8, פלוגתו איבטחה בשבוע שעבר מודדים שסימנו מטעי זיתים השייכים לחקלאים פלשתינאים, בפאתי התנחלות אלפי מנשה. רכז הביטחון של היישוב סיפר לחיילים בגאווה כי אחרי שמסמנים את השטח "אנחנו הולכים לאלוף ואומרים שאי אפשר להניח לפלשתינים לחלוש על השטח. אחר כך מפקיעים את המקום ומדי פעם נותנים לבעלים להיכנס לעבד את המטע".
פעילי "בצלם" שסיירו באחרונה באזור חברון נתקלו בקבוצת מתנחלים שהציקו לפלשתינאים שניסו לעבד את אדמתם. חיילי צה"ל שהוזעקו לעזרה הסבירו שלפי נוהלי הביטחון נאסר על פלשתינאים להיכנס לשטחים החולשים על התנחלויות.