מאזן והערות בשוליו

מאת ראובן פדהצור

הארץ, 1.5.2002

בצה"ל נערכים לסיבוב הקרבות הבא. לחברי המטכ"ל אין ספק שהוא יגיע, אך לאיש מהם אין מושג לאן הוא יוביל ומה צריכים להיות יעדיו. כדי לנסות ולהעריך את כיווני הפעולה שבהם יבחר צה"ל בסיבוב הבא ואת סיכויי הצלחתם, ראוי לנתח את לקחי חומת מגן. ניתוח תוצאות המבצע מראה, שבניגוד להצגתו, הוא לא היה הצלחה צבאית גדולה. אם יעד הלחימה היה, כפי שהוצהר בתחילתה, "למגר" את הטרור, התברר שאי אפשר להשיגו. אותם קצינים שחזרו וטענו שאפשר לחסל את הטרור בתנאי שיתאפשר לצה"ל להפעיל את כוחו בשטחי "איי" באופן מסיווי, החלו לשנות טון. לא עוד חיסול, אלא הכרה בכך שאפשר רק לנסות ולהקטין את ממדי הטרור.

אך גם הפעילות הצבאית עצמה לא הצטיינה תמיד ביעילות במקצועיות, ובעיקר סבלה מחשיבה קצרת טווח אפילו במישור האופרטיווי. ההסברים של צה"ל, המצביעים על ההימנעות משימוש בחיל האוויר ובארטילריה בג'נין כסיבה להסתבכות, לא יכולים לכסות על כך שצה"ל נאלץ להילחם יותר מעשרה ימים ולשלם מחיר גבוה בחיי אדם כדי להשתלט על מחנה פליטים שבו מבוצרים כמה עשרות לוחמים. הכישלון טמון בתכנון לקוי, בהפעלת כוחות לא נכונה ובכך שהתוצאה לא נצפתה מראש. אם מחליטים לכבוש את מחנה הפליטים, מדוע לעשות זאת לאחר יותר משבוע של לחימה, כשהפלשתינאים שהתבצרו בו הספיקו להיערך היטב?

מי שהחליט על כיבוש מחנה הפליטים של ג'נין טעה לא רק בניתוח הנתונים המודיעיניים, אלא גם בהבנת השלכות הלחימה שם. אין זה משנה אם צה"ל השלים את כיבוש המחנה, בכל מקרה יירשם הקרב הזה כסטלינגרד של האומה הפלשתינית. וזאת לפני שמזכירים את האטימות וחוסר ההבנה הבסיסית של מי שמנעו משך יותר מעשרה ימים כניסת סיוע הומניטרי למחנה. עד עתה לא טרח איש להסביר מה היו שיקוליו של צה"ל במניעת כניסת רופאים לג'נין כדי לטפל בפצועים ולפנות את ההרוגים. לא רק שהיה אפשר למנוע את כינון ועדת הבדיקה של האו"ם ואת סיפורי הטבח, אפשר היה אף להרוויח נקודות בדעת הקהל תוך הצגת צה"ל כצבא המתחשב באוכלוסייה אזרחית.

וכיצד זה לא צפה מי שתיכנן את כיבוש בית לחם שהמבוקשים יברחו לכנסיית המולד? מדוע לא הקיפו כוחות צה"ל את הכנסייה לפני הכניסה לעיר?

כשיתבצעו תחקירי המבצע, צריך יהיה להעלות בהם את שערוריית אי-המוכנות של מערך המילואים. כיצד לא נמצא אוכל לחיילי המילואים ולוחמים נאלצו, יותר משבוע אחרי שגויסו, להסתפק, בתום יום לחימה, בממתקים מהשק"ם? אם זו רמת המוכנות של צה"ל בתחום הלוגיסטי, יש מקום לדאגה רבה.

הסיסמאות שבהן נאחז צה"ל, על "הריסת תשתיות" ו"מעצר בכירי המבוקשים", אינן יכולות לכסות על האמת. לנוכח מבצע צבאי כה נרחב, התוצאות אינן מרשימות בלשון המעטה. רוב המבוקשים לא נתפסו והדיבורים על "חיסול תשתיות הטרור" הם חסרי משמעות מעשית.

מה שכן נהרס אלה תשתיות אזרחיות, כמו חשמל, מים ומערכי מיחשוב, והמנהיגות הפוליטית. האם הרס זה ימנע טרור בעתיד? בצה"ל משיבים ללא היסוס: להיפך. המוטיוויציה לפגוע בישראלים ולנקום דווקא גדלה.

לפיכך, המסקנה, המקובלת על כל בכירי המטכ"ל, היא שבעקבות חומת מגן יחודשו הפיגועים ולצה"ל לא יהיה מנוס מלכבוש שוב את שטחי "איי" . הבעיה היא, שנראה כי בפעם הבאה תיכלל בלחימה גם עזה. אם צה"ל אכן ייכנס לשם, הרי מה שהתרחש בג'נין עלול להיראות כמו טיול נעים.

אפשר לפחות להשתבח בכך שבעניין אחד לא היה ויכוח: הצורך להגדיל מיד את תקציב הביטחון. איש לא בחן ברצינות כמה באמת עולה לצה"ל הלחימה והאם הוא מקצה את משאביו העצומים ביעילות לפני שאושרה - בתוך דקות - תוספת של שני מיליארד שקל לביטחון. מצד שני, אולי יהיה סוף סוף כסף לרכוש מזון לחיילי המילואים.





מאמרים
דף בית - עברית